התמכרות פרק 3

לקריאת הפרק הקודם

לקריאת הפרק הבא 

לרשימת עשרת הפרקים הבאים

בוא נהייה אחים!

תרגום הנובלה הסינית, "האם אתה מכור?"

מחברת: צ'אי ג'ידאן

תורגם לעברית ע"י נקו

עריכה לשונית ע"י אומי

 

יש אנשים שהם כמו סם, ברגע שאתה טועם מהם, אתה מכור לנצח.

דודו של יאנג מנג שלח לבאי לו ין 4 גברים שענו על כינויים: מא טו (גבר קירח), להלה מאן, סאן זאשי ושי לינגדאנג.

רק לפי הכינויים שלהם, ניתן היה להבין שהרמה האינטלקטואלית של ארבעתם לא הייתה גבוהה.  וגם אם הייתה להם רמה אינטלקטואלית כלשהי, האנשים האלה פשוט לא השתייכו למקום הזה בשום צורה שהיא.

מא טו המטומטם בחן את המקום. זה באמת היה מלון ראוותני בעל חמישה כוכבים. הוא לא יכול היה שלא לנגב את הרוק המטפטף שלו. מא טו שילב את כפות ידיו וחיכך אותן זו בזו בעוצמה. הלהט נראה בבירור על פניו.

"היום אני חייב לייבב בקול רם, חזק מכל הפעמים האחרות גם יחד", הצהיר מא טו.

סאן זאשי אמר מתוך השתאות, "היינו אמורים לקבל 300 דולר, אבל הקמצן הקטן שילם לנו רק 200 דולר לכל אחד. זה לא יהיה מוגזם אם נבכה כל כך הרבה?"

"אני וויתרתי לו על ה- 100 דולר הנוספים"

להלה מאן התיישב לצד הקיר וצמצם את עיניו לסדקים לכיוונו של מא טו, "למה?"

"מי אמר לו ללכת למקום כל כך יקרתי כדי לערוך מסיבה?"

שי לינגדאנג עמד לידם בשקט, מבטו התמקד ברכבים היוקרתיים, שחלפו מול עיניו, כששאלות יותר מחשידות צצו במוחו.

"לינגדאנג על מה אתה מסתכל?"

"שמתי לב שהחניון מלא במכוניות צבאיות, הבן אדם הזה הוא לא סתם "מישהו"."

"שטויות, בעל המסיבה הזאת, הוא בר המזל שלנו היום."

"לא…מה שהתכוונתי לומר הוא, שאנחנו לא צריכים להסתנוור מהכסף, או שזה לא יגמר בזה שנפסיד את הכסף, אלא שאנחנו עלולים לבלות בין שלוש לחמש שנים בכלא…", אמר שי לינגדאנג בחשש מה. "גם אם יהיה לנו מזל ונרצה רק חצי מהזמן בכלא, אנחנו עלולים להשתגע. חוץ מזה, השכר על העבודה הזאת יהיה פחות מאלף דולר, לא כדאי שפשוט נוותר?"

שי לינגדאנג סקר את אנשי הביטחון ולא יכל להוציא מילה נוספת.

"אנשים התחילו להיכנס, כדאי שניכנס גם אנחנו. יש לנו כאן הזמנות. בואו פשוט נעשה את העבודה בלי רגליים קרות", אמר סאן זאשי.

"חכו!" שי לינגדאנג עצר בפתאומיות.

סאן זאשי התחיל לאבד את סבלנותו, "אתה יכול למהר, לעזאזל? בואו נסיים עם העבודה הזאת, כדי שנוכל לאסוף את הכסף".

"אני … אני חושב שראיתי כתבים."

השלושה הביטו לכיוון שאליו הופנו עיניו של שי לינגדאנג.

"מה אם הם גם מנסים להסתנן לחתונה כדי לצלם סקופ? ואז, אנחנו ללא ספק נופיע בכותרת של חדשות הערב של בייג'ינג… אני לא רוצה להיות מעורב בזה יותר, אם אתם רוצים להמשיך, תעשו כרצונכם", שי לינגדאנג הסתובב ועזב.

"תחזור!" צעק אחריו מא טו.

כשסאן זאשי ראה שהמצב מחמיר, הוא תפס את מא טו הזועם ואת שי לינגדאנג והזהיר את שניהם, "אל תעשו סצנה, יש שם רק שני כתבים, לא? לא עדיף שנלך ללכוד אותם על מנת לפתור את הבעיה? יש לנו ארבעה אנשים, להם יש רק שניים."

"נכון!" אמר להלה מאן בלהט, "אנחנו ניקח את הציוד שלהם, והבחורים האלה נראים "מליינים" בעצמם".

"בואו נעשה את זה!", מא טו סיכם בהתרגשות, "בואו נעצור את תכנית ההתאבלות. תחשבו על זה, אנחנו מקבלים רק 1000 דולר עבור שירי האבל. אבל אם ניקח את הציוד של העיתונאים יחד עם  בגדי המותרות שהם לובשים, נוכל להרוויח יותר מ 5000 דולר. לאחר מכן, נחזיר את הכסף לאחיינו של הבוס,  למרות שזה מסוכן … למי אכפת."

"אחי, אתה חכם מאוד חה, חה, חה", גיחך להלה מאן.

ולכן, ארבעת הגברים ניגשו בזהירת לשני הכתבים.

מה שהם לא ידע, כמובן, זה שני הכתבים האלה נשלחו למעשה על ידי גו האי.

הכל תוכנן מראש, החל מהצילומים ועד להסרטת האירוע. שניהם היו קרובי משפחה רחוקים, אחרת לא היו מעזים להגיע למקום הזה.

מא טו חיכה לרגע הנכון והניף את ידו אל שלושת חבריו שנשארו מאחור, "תתקרבו, קודם כל נעמיד פנים שאנחנו מתחילים איתם בשיחה, ואז נפתה אותם למקום שקט ונתקוף."

השלושה הנהנו לאות הסכמה.  הם התנהגו כאילו כלום לא קרה בעת הליכתם בעקבות מא טו, וכך עד שהגיעו לקורבנותיהם.

הבחור שנשא את המצלמה בדיוק אזר את האומץ שלו ועמד להיכנס לאולם, כשלפתע הבחין בארבעה אנשים חשודים מתגנבים לקראתו.

"אחי! לך לשם ודבר מהר", לחש מא טו.

"אה!!", שני הכתבים המזויפים זעקו במפתיע, הם זינקו במהירות לעבר השער האחורי, כשהארבעה רדפו אחריהם.  כשהם הסתכלו על האנשים המוזרים שרדפו אחריהם, שני המתחזים חשבו שארבעת הגברים האלה היו שוטרים סמויים. הם מיד נטשו את הציוד היקר, עצרו מונית חולפת וקפצו פנימה.

"מה קורה?" שי לינגדאנג המבולבל הביט בהם.

סאן זאשי התנשם הכבדות, "גם אני לא יודע, מה קורה פה?"

להלה מאן גירד בראשו, " לא גנבנו את הציוד הזה כרגע?"

"בוא נשכח מהתקרית הזאת", מא טו לא התרגש, הרים את הציוד במהירות ואמר "קדימה, בואו נמצא מקום למכור את כל זה. עם התינוקות האלה לא נצטרך לעבוד במשך חודש שלם."

"אנחנו נהפוך לעשירים, החיים המסריחים שלנו הסתיימו עכשיו."

"חה, חה, חה…"

לקריאת הפרק הקודם

לקריאת הפרק הבא 

לרשימת עשרת הפרקים הבאים