מצגת זאת דורשת JavaScript.
לרשימת עשרת הפרקים
פרק 84: הווידוי המטורף והפוגע!
הפרק כולל תכנים מילוליים מיניים הקריאה על אחריות הקורא בלבד!
תרגום הנובלה הסינית, "האם אתה מכור?"
מחברת: צ'אי ג'ידאן
תורגם לעברית ע"י אומי
עריכה לשונית ע"י נקו
יש אנשים שהם כמו סם, ברגע שאתה טועם מהם, אתה מכור לנצח.
"אתה…"
קול ברור יצא מגרונו של באי לו ין, אבל הוא נבלע עד מהרה בקולות היניקה שהשמיע גו האי. גו האי כאילו השתגע, קצה לשונו נגע בחניכיים של באי לו ין. תחושה לחה שילחה חשמל בכל חלקי גופו באופן מידי. הוא מעולם לא חווה תנודות רגשיות עצומות כאלה קודם, אש התופת שבחזהו של גו האי שרפה את בשרו.
זה לא מספיק, זה לא מספיק, הוא עדיין רוצה יותר.
על מנת למנוע משיניו של באי לו ין לתקוף אותו, גו האי השתמש ביד שלו, על מנת למחוץ את שתי לחייו של באי לו ין ואילץ את לשונו לחדור אל בין שפתיו, כדי לחקור אותו מבפנים. הרגע שבו שתי לשונותיהם נפגשו, זרם חשמלי חזק עבר דרך כל חלק בגופו. גו האי התרסק על פיו של באי לו ין באלימות וחמדנות, הוא רדף אחר הלשון המתחמקת. הוא נשך, ליקק, מצץ, הוא היה בולע את כולו אם היה מסוגל.
הנשיקה הזאת ונשיקה בין גבר ואישה הן שונות, אין כאן יותר מדי משחק מקדים או העמדת פנים, הכל מתומצת לרגש מרוכז מעומק לבם, העולה מעבר למה שהגוף יכול לשאת, משחרר עוצמה בלתי מרוסנת של חיית טרף. זאת הייתה תחושה חזקה ופראית, נושאת כוח הרסני הדומה להרים בסערה ולים שואג, גורמת לרגשותיהם להתפרק לחתיכות.
שפתיו של גו האי עזבו את שפתיו של באי לו ין, ידו הייתה עדיין על שתי לחייו. הוא משך את כל שיערו של לו ין לחלק האחורי של ראשו, חושף לחלוטין את פניו הנאים. פנים שריתקו את עיניו, שנשמתו נעתקה בגללן, שניקזו את כל כוח הרצון שלו.
"בייבי …", גו האי הביט בבאי לו ין בהיסח הדעת, "למעשה, אתה כבר ידעת על הרגשות שלי מההתחלה, נכון? אתה ידעת עוד קודם, שהרגשות שלי כלפיך אינם רגילים, נכון? לא הופתעת כשנישקתי אותך, נכון? "
פניו של באי לו ין היו נאים מאוד, אבל הבעתו השתנתה כל רגע.
"גו האי! אתה …"
"אל תגער בי עדיין!" גו האי כיסה את פיו של באי לו ין בידו, "קודם תקשיב לי, לאחר שתסיים להקשיב, אתה יכול לנזוף בי כאוות נפשך. כבר אין לי דימוי טוב בעיניך בכל מקרה, אז היום אני אגרום לו להתמוטט לחלוטין. הכי טוב בשבילך יהיה לשנוא אותי. עדיף שתשנא אותי מאשר שתהייה מרוחק ואדיש כלפיי. באי לו ין, תקשיב לי טוב. אני, גו האי, מעולם לא ראיתי אותך כאח, אני מתייחס אליך יפה כי אני אוהב אותך, אני משרת אותך כמאהב, אני רוצה לישון איתך במיטה אחת, כי אני רוצה לזיין אותך, אני רוצה לשמוע אותך גונח אפילו בחלומות שלי … "
באי לו ין, "….."
"אתה חושב שאני באמת לא הגון? אתה חושב שאני באמת סוטה? אני אגיד לך את זה, אתה לא יכול להאשים אנשים אחרים, אתה יכול להאשים רק את עצמך! מי אמר לך להיות כזה מכשף? מי אמר לך להיות כזה פלרטטן? מי אמר לך לסנוור אותי על ידי החיוך שלך בלבד? באי לו ין, אל תיתמם, אתה בהחלט הבנת את המחשבות המלוכלכות האלה שלי, ואתה בכוונה פיתית אותי! "
"באי לו ין, תקשיב לי טוב, אני אף פעם לא אצטער על המילים שאמרתי היום! אתה רוצה לנזוף בי, נכון? אז, תנזוף בי כמה שאתה רוצה! ככל שאתה תנזוף בי, כך זה ירגש אותי יותר. בכל פעם שאתה נוזף בי, זה גורם לי לרצות לזיין אותך חזק יותר! אתה יודע שהפרצוף הכועס הזה שלך עכשיו, הסובלנות שלך, ההבעה הנבוכה שלך, כל כולך באמת מפתה, נכון? אם לא הייתי אדם הגון, הייתי כבר מוריד את המכנסיים שלך עכשיו! …. טוב, תנזוף בי, אני אקשיב, בוא תנזוף בי! "
באי לו ין הרגיש כאילו השמיים מתבדחים על חשבונו באכזריות.
הוא עמד בגבורה במילים המגונות והמעליבות של גו האי יחד עם הרוק הניתז, הוא עמד בכל זה באופן בלתי צפוי!
"אני לא אנזוף בך." באי לו ין היה רגוע באופן יוצא דופן.
עיניו השופטות של גו האי השתהו על פניו של באי לו ין לרגע, הוא סוף סוף שחרר חיוך שבור.
"אתה מוותר? אתה מתחרט שהכרת מישהו כמוני, נכון? אתה רוצה שאני אצא מהעולם שלך לגמרי, נכון? אז תקשיב לי טוב, אני לא אעשה את זה! גרמת לי להתאהב בך מעל לראש ואתה עדיין רוצה לברוח? אין סיכוי! "
אם לבאי לו ין הייתה לבנה בידו, הוא בהחלט היה מטיח אותה בפיו של גו האי.
"גו האי, אתה תשלם על כל המילים האלה שאמרת."
"לא אכפת לי!" עיניו של גו האי הוצפו ברגשות וחלחלו דרכן, "כל עוד אוכל לראות אותך כל יום, אני מוכן לשלם כל מחיר."
"בסדר, אז תקשיב לי טוב. הבוקר, תכננתי לבוא לחפש אותך, רציתי להתנצל בפניך! אמש, דיברתי עם אבא שלי במשך כל הלילה, לא אכפת לו מהמעמד שלך בכלל, הוא אפילו דחק בי להחזיר אותך הביתה ואני הסכמתי לעשות את זה! אבל כתוצאה מכך, נחטפתי מוקדם בבוקר, כפתו אותי עד שהובלתי לכאן, ואני אפילו חוטף השפלות מבחור משוגע. עכשיו תגיד לי אתה, מה עלי לעשות? "
גו האי, "……"
"שחרר אותי!" באי לו ין נהם.
הפעם, היו אלה פניו של גו האי שהשתנו כל רגע.
"אתה …. אתה אומר את האמת?" גו האי היה מאושר בסתר, ובכל זאת הוא היה גם חרד.
"בוודאי!!"
מבטו של גו האי היה זהיר, "אם במקרה אתה עובד עלי בכוונה, אני שוב אפול שולל?"
בהבעת פנים זהה לקורבן של אסון טבע, גו האי הרים את הטלפון הנייד שלו והתקשר לבאי האן צ'י.
"דוד….."
"דה האי, למה לא באת אלינו הביתה בימים האחרונים? הדוד התגעגע אליך, סבתא שלך תמיד מדברת עלייך שוב ושוב בכל יום."
"דוד, ין זי סיפר לך הכל?" הוא הגניב בחשאי כמה מבטים אל באי לו ין תוך כדי דיבור.
"כן, דה האי, ין זי ממש לא בוגר, ביקשתי ממנו ללכת ולמצוא אותך, הוא כבר צריך להיות שם עד עכשיו, נכון?"
"אה …" התשובה הזאת ריפתה את ידיו , "הוא בטח צריך להגיע בקרוב. אני אלך להעיף מבט בדלת. אחר כך, דוד, נתראה מאוחר יותר …"
הוא הבין שחלה תפנית רצינית במצב.
באי לו ין נראה רגוע. מבטו היה כמו סכין, מגלף על פניו של גו האי.
"שחרר אותי!"
גו האי התקרב אל באי לו ין, הוא היה עדיין חסר בושה כמו קודם. הבעתו איבדה מהשתלטנות הבהמית, שהייתה בה קודם ופניו הוצפו ברוך.
"מה אעשה, אם אשחרר אותך ותברח?"
"אל תדאג, אני בהחלט לא אברח!"
גו האי התיר את האזיקים.
באי לו ין היה כמו חיה פראית, הוא משך את ידו של גו האי, בעט בו עד שזה נפל על המיטה והתגלגל ממנה על הרצפה. אבל הבעיטות האלה לא הספיקו לו כדי לפרוק את המרירות שלו. הוא תפס את האזיקים הקרים והקשים והמשיך להכות איתם את גו האי, עד שכילה לחלוטין את כעסו והמכות הפכו לסתם משחק פרוע.
"בייבי, אל תכעס."
"את מי אמרת שאתה רוצה לזיין?"
גו האי כיסה את ראשו, בזווית הפה שלו היה רמז לחיוך מרושע.
"בעל שלא רוצה לזיין אשתו, הוא לא בעל טוב."
"אתה …" באי לו ין רדף אחרי גו האי בכל רחבי הבית.
אחרי כל ההתקוטטויות האלה, הם הרגישו עייפים, באי לו ין ישב בשלווה על המיטה מתנשף בכבדות, ואז קם והלך לעבר היציאה.
"לאן אתה הולך?" גו האי חסם את הדלת.
באי לו ין נעץ בו מבט עצבני, "זה לא עניינך!"
"זה לא יקרה." גו האי הביט בו ברצינות, "עדיין לא סיימנו ללבן את הדברים, ואתה פשוט רוצה לעזוב?"
"מה עוד נשאר לומר בינינו?"
כמה מאות מיליוני התאים במוחו, שבאי לו ין צבר במשך יותר מעשר שנים, פשוט מתו ביום אחד בגלל הכעס המוגזם שלו כלפי גו האי.
"אני התוודיתי לך די בלהט, לא משנה מה, אתה חייב לתת לי תשובה כלשהי!"
"איזה סוג של תשובה?" באי לו ין היה נואש, "תגיד תודה שלא הכיתי אותך למוות."
"אתה שואל איזה סוג של תשובה?" גו האי נשען על קצה המשקוף בחיוך מרושע ומגונה, "אמרתי שאני אוהב אותך, אתה לא יכול לענות לי במשהו?"
האוזניים של באי לו ין האדימו עד כדי כך שהפכו סגולות.
"גו האי, אתה יכול להפסיק להתנהג כמו משוגע?"
"מי מתנהג כמו משוגע?" גו האי עמד ביציבה נחושה ומבט של צדקנות בעיניו ואמר, "כל מה שאמרתי בא מעומק לבי!"
שקט שרר לזמן מה, באי לו ין השמיע סוף סוף כמה מילים.
"שנינו גברים."
"אז מה אם שנינו גברים?" גו האי אמר באומץ, "כבר שכחת, ביום כשטיילנו עם הכלב שלנו, אנחנו אפילו ראינו כלב מתמזמז עם חתול."
"איך זה אותו הדבר?" באי לו ין רק רצה להכות את ראשו בקיר ולמות.
גו האי עדיין התעקש על זה ואמר, "זה לא משנה אם זה גבר או אישה, חתול זכר או כלבה, רק תגיד לי, אתה אוהב אותי או לא?"
הגרוגרת של באי לו ין נעה מעט, לאחר זמן רב הוא אמר לבסוף, "אני לא אוהב אותך."
גו האי קפא.
באי לו ין דחף את גו האי, "זוז, אני רוצה ללכת הביתה!"
גו האי לא זז בכלל.
באי לו ין התרגז, "מה עוד אתה רוצה?"
"אתה לא אוהב אותי, נכון? זה הופך את זה לקל! אז, אני פשוט אמשיך לכלוא אותך כאן, וכאשר אתה תאהב אותי, אני אתן לך ללכת!"
"גו האי!!!"
גו האי הסתובב, גופו החזק עטף בחוזקה את גופו של באי לו ין, שהיה באותו גובה כמוהו. הוא הצמיד את שפתיו כנגד שפתיו של באי לו ין שוב. מתעלם מהבעיטות המטורפות של הבחור השני תחתיו, שתי זרועותיו החסונות הקיפו את באי לו ין בחוזקה. שפתיו המשיכו למצוץ את הלשון של באי לו ין בלהט, שוב ושוב. כאשר טעמו המתכתי של דם התפשט בתוך פיו, האנרגיה של גו האי עלתה שוב, כאילו אלף סוסים דהרו בפראות בתוכו, לבו פעם חזק כל כך, עד שהוא הרגיש כאילו הוא עומד לקפוץ החוצה.
"ין זי!" גו האי אימץ גישה פשרנית למדי. הוא הביט בבאי לו ין ואמר, "אני אוהב אותך בכנות, אני יודע שהרגשת את זה כבר מהתחלה. אתה יכול להתעלם מההערות החצופות שלי מקודם, אבל אתה חייב להאמין למילים האלה, אני לא אכריח אותך להבהיר את היחסים שלנו, אני רק רוצה לדעת מה בלבך. אתה לא צריך לתת לי תשובה מידית, אני יכול לחכות, אני יכול לחזר אחריך, אני יכול להשתמש בהרבה אהבה כדי לגרום ללב שלך לפרפר, אני לא מאמין שלא אוכל לרגש אותך! "
"……."
לרשימת עשרת הפרקים
nekoumifanstories 