לקריאת הפרק הקודם
לקריאת הפרק הבא
לרשימת עשרת הפרקים
פרק 79: איך יכול להיות שזה הוא?
תרגום הנובלה הסינית, "האם אתה מכור?"
מחברת: צ'אי ג'ידאן
תורגם לעברית ע"י אומי
עריכה לשונית ע"י נקו
יש אנשים שהם כמו סם, ברגע שאתה טועם מהם, אתה מכור לנצח.
"מה באת לחפש פה?" באי לו ין שאל באדישות כרגיל.
הלב של ג'יאנג יואן התכווץ, "בן, אני …."
"אם באת לכאן רק כדי לעשות צרות, פשוט תחזרי, היום אף אחד לא ייתן לך את ההזדמנות והעונג להתאכזר אלינו." באי לו ין קטע את דבריה של ג'יאנג יואן.
הזעזוע והצער שנראו על פניה היו עמוקים, היא לא ציפתה שבאי לו ין יכול להשתמש במילה "להתאכזר" כלפיה. גם אם היא עשתה שגיאות כל השנים, אבל אחרי הכל, היא עדיין הייתה אמו וכשהאם ננזפת בחוסר כבוד בצורה כזו, היא תצטרך יכולת מנטלית איתנה כדי לשאת את זה!
"מדוע שלחת אנשים לרסק את דוכן האוכל של הדודה זואו?"
ידה של ג'יאנג יואן לפתה בחוזקה את תיק העור שלה, "לו ין, בבקשה תקשיב לדבריה של אמא, רגשותיה של האישה הזאת אליך אינם כנים. אתה עדיין צעיר, אתה לא מודע למורכבות לבם של אנשים, היא טובה אליך רק כי יש לה מטרה משלה. אני אישה, אני יודעת הכי טוב על אופייה של אישה אחרת. אם לא היה לה מניע נסתר, היא לא היתה מוכנה לתת את כל מה שיש לה. "
"אז תגיד לי, מה היא רוצה? את הכסף של המשפחה שלנו, האם יש לנו כסף? את הכוח וההשפעה של המשפחה שלנו, האם יש לנו אותם? ואם היא רק רוצה את אבא שלי, הדבר הזה בלבד מספיק בשבילי כדי לקבל אותה."
ג'יאנג יואן נשמה נשימה עמוקה ושאלה: "עכשיו, כאשר אתה יכול לקבל נישואים שניים של אביך, למה אתה לא יכול לקבל את שלי? אתה חושב שאין לי כל זכות לרדוף אחר האושר שלי? אתה חושב שהאושר של כל אישה צריך להיות כל כך מוגבל כמו שלה? "
"לא אמרתי שאני לא מוכן לקבל את זה." באי לו ין צחק בקרירות, "מתי אמרתי שאני לא מקבל את זה?"
"אז למה תמיד יש לך גישה כזאת לאמא?"
"מכיוון שאנחנו לא צועדים באותו נתיב."
ליבה של ג'יאנג יואן התעוות מכאבים עזים, פניה האפירו כמו שכבת אספלט, עד כדי כך שהיא אפילו לא ראתה שגו האי ניגש לקראתם.
"למה באת?", קול נוסף הגיח אל תודעתה מאחוריה.
מחשבותיו של באי לו ין הוסתו באופן מיידי, הוא לא הבין איך גו האי יכול לשאול שאלה מסוג זה.
גו האי הלך ישירות לקראת ג'יאנג יואן והביט עליה מקרוב במבט קר ויהיר.
"מה באת לחפש כאן?"
למיטב הבנתו וניחושו של גו האי, מטרת בואה של ג'יאנג יואן הייתה בכוונה לגרום לצרות, לכן היא התחילה מבאי לו ין.
עיניו ההמומות של באי לו ין הופנו לעבר גו האי, "אתה …. אתה מכיר אותה?"
"כן." גו האי אחז בכתפיו של באי לו ין בזרועותיו, שפתיו התקרבו לאוזנו של כלוחש לו, למרות שלמעשה כל האנשים ברחוב היו עדיין מסוגלים לשמוע את זה, "היא אשתו החדשה של אבא שלי, אישה מטונפת בעלת חיצוניות מדהימה ומטעה. היא לא הצליחה לשכנע אותי, לכן כנראה היא רוצה לקבל עזרה מאנשים אחרים. אל תדבר איתה, בוא נלך. "
גו האי הפעיל את כוחו כדי למשוך באי לו ין אחריו, אבל זה לא זז בכלל.
ג'יאנג יואן לא ידעה האם היא צריכה לבכות או לחייך.
"אתם … שניכם …. באמת מכירים אחד את השני?"
באי לו ין כבר הבין היטב, אבל גו האי היה עדיין באפילה.
ג'יאנג יואן לפתה את ידיה בהתרגשות, היא הייתה נסערת באופן גלוי, "זה ממש טוב שאתם מכירים זה את זה, הייתי כל כך מודאגת ששניכם לא תוכלו להסתדר. בכל פעם שחשבתי על ארוחת איחוד משפחתית, חששתי ששניכם תעשו משהו רע ברגע שתראו זה את זה. אבל זה טוב …. זה כל כך טוב … "
כאשר גו האי שמע את דבריה של ג'יאנג יואן בהתחלה, הם נשמעו כשטויות באוזניו, אבל כשהוא שמע את זה שוב, הוא החל לקלוט באיטיות.
ג'יאנג יואן ראתה את הבעת התימהון שהייתה נסוכה עדיין על פניו של גו האי ואז אחזה בידו וביד בנה בחוזקה, צליל של אושר עבר קולה, "ילדון טיפשון, אתה לא מבין עדיין? זה הבן שלי, שאותו אני תמיד הזכרתי לך, אמרתי שלשניכם יש מזג דומה, שניכם בהחלט תוכלו להסתדר היטב. אתה רואה, מה שאמרתי היה אמת, נכון? "
גו האי, "….."
זה היה כמו רעם ביום בהיר! כמו רעם שהתנפץ מעל ראשו! מריר ומלא שנאה! הוא הרגיש שהכבד והמעיים שלו נחתכים לחתיכות!
כאילו כל הטעמים והרגשות של מתוק, חמוץ, מר וחריף, כל השמחה והצער של החיים התערבבו לרגש אחד …
איך יכול להיות שזה הוא? לא משנה מה, זה לא אמור להיות הוא, נכון?
באי לו ין הוריד את ידה של ג'יאנג יואן ממנו והלך בצעדים גדולים חזרה אל המסעדה של הדודה זואו. הוא עלה לקומה שנייה בלי לומר דבר, לקח את התיק שלו ויצא החוצה.
"בני, מה קרה?"
באי האן צ'י ראה את ההבעה העגומה על פני באי לו ין, הוא ירד במהירות ורץ אחריו בבלבול.
באי לו ין עצר, הוא הביט בחלל האפל בעיני של באי האן צ'י.
"אבא, אני בסדר, אני פשוט אצא קצת."
פניו של באי האן צ'י היו מודאגים, "לאן אתה הולך? תראה, החנות של הדודה שלך הולכת להיפתח באופן רשמי."
"אבא, אני רק רוצה לחזור הביתה ולקחת כמה דברים, אחזיר לכאן בעוד רגע."
אחרי שאמר את זה, בלי לתת שום סיכוי לבאי האן צ'י לשאול שאלות נוספות, באי לו ין רץ במהירות מחוץ לשטח המסעדה בצעדים נמרצים.
גו האי היה המום לרגע, כשהוא הביט אחרי באי לו ין, ליבו צנח בקרבו, ואז הוא רדף אחריו בצעדים מהירים.
"ין זי!", גו האי צעק מאחור.
באי לו ין לא הגיב, כעס וחוסר נכונות בלתי ניתנים להכלה השתקפו מגבו, הוא לא יכול היה לקבל את המציאות הזאת. לא משנה כמה טוב היה מצבה הכלכלי של משפחתו של גו האי, גם אם אביו היה המזכיר כללי, לא הייתה לו שום התנגדות, אבל למה הוא היה חייב להיות בנו של גו ווי טינג? זאת הייתה המשפחה שבאי לו ין בז לה ביותר, מדוע גו האי היה חייב להיות חלק מהמשפחה הזאת?
"באי לו ין!" גו האי זעק מאחור.
באי לו ין עדיין המשיך להתרחק מבלי להפנות את ראשו לאחור.
גו האי זינק קדימה בצעדים גדולים, השיג את באי לו ין ותפס את זרועו.
"לא שמעת אותי קורא לך?"
שניהם עצרו ברחוב ריק, זו הייתה הפעם הראשונה שעיניהם הראו סוג כזה של מבט רב משמעות זה לזה.
"שמעתי אותך."
"אז למה התעלמת ממני?"
באי לו ין הרגיש שאין לו מה לומר, הוא סובב את גופו ורצה לעזוב, אבל גו האי עצר אותו בכוח.
"תתחפף!" באי לו ין צעק.
ל"תתחפף" הזה ול"תתחפף", שגו האי זכה להם מפיו של באי לו ין אינספור פעמים לפני כן, לא הייתה תחושה זהה. גו האי חש שלבו התעוות בתוכו.
"אתה רוצה שאני אתחפף? למה לעזאזל אני צריך להתחפף?" גו האי טלטל את כתפו של באי לו ין בייאוש.
באי לו ין תפס בצווארונו של גו האי בתקיפות, "אתה שקרן!"
"במה שיקרתי לך?" גו האי לא הצליח לרסן את כעסו, "גם לי זה נודע רק היום. לא שמעת את צליל קולה של ג'יאנג יואן? בכלל לא היה לי מושג שהיא אמא שלך. במה שיקרתי לך?"
רימית את הרגשות שלי …
גו האי ונשם בכבדות, זוג עיניי הארגמן שלו בהו בבאי לו ין. הייתה רק נקודה אחת בתוך לבו המרוסק שעדיין השתמרה בשלמותה, והמקום הזה היה שייך באופן בלעדי לבאי לו ין. אבל עכשיו, גם זה הולך להיתלש ממנו בקרוב.
באי לו ין הלך שוב.
גו האי רדף אחריו, לא מוכן להתפשר ושניהם המשיכו לרוץ עד שבסופו של דבר הגיעו לפתחו של הבית.
באי לו ין פתח את הדלת ומיד רצה לסגור אותה מאחוריו, אבל גו האי פתח אותה בבעיטה ברגלו, הרעש הרם וההדף טלטלו את צמרות עצי השיזף הסמוכים.
"באי לו ין, מה אתה רוצה?"
גו האי הצמיד את באי לו ין אל הקיר בחצר בדחיפה אחת, הוא הידק את שיניו והדגיש כל מילה שיצאה מפיו, "אני לא מספיק טוב בשבילך? אתה חושב שאתה היחיד שמרגיש שנגרם לו עוול? תקשיב לי, אמא שלך ואבא שלי ניהלו רומן בסתר במשך כל כך הרבה שנים ואמא שלי מתה באופן מסתורי! מי שצריך להיות מטורף מכעס הוא אני, מי שצריך לומר 'תתחפף', הוא אני! "
ורידים כחולים המשיכו לפעום על מצחו של באי לו ין, קטע של צווארו שהיה אחוז בידו של גו האי הפך באיטיות לאדום כהה, רווי שנאה.
"נכון …. כל מה שאמרת נכון. אז למה אתה לא עוזב? פשוט תלך ושנינו נהייה מאושרים!"
"אתה שואל למה אני לא עוזב?" גו האי צעק בגרון ניחר, "אם הייתי יכול לשאת את הפרידה ממך, נראה לך שלא הייתי עושה את זה? לא משנה כמה גדולה השנאה שלי כלפי אמא שלך, זה לעולם לא יגיע לאלפית הרגשות שלי אליך! באי לו ין, אני לא אעצור אותך גם אם אתה שונא את אבא שלי, אבל למה אתה צריך לקשר את זה אלי? אתה לא חושב שזה מאוד אכזרי מצידך? "
באי לו ין אחז בידו של גו האי ובהדרגה הוריד אותה מצווארו.
"גו האי, אין בי שנאה אליך. אני גם לא שונא את המשפחה שלך. אני פשוט לא יכול לקבל אותך, אני לא יכול לקבל את כל המשפחה שלך. בגלל שגם לי יש משפחה משלי והמשפחה שלך הכאיבה למשפחה שלי, המשפחה שלנו פשוט לא יכולה לתת לזה לעבור. אבא שלך יכול להתעלם מהעבר של אמא שלי, בגלל שהוא לא סבל שום דבר, אבל אבא שלי לא יכול … "
טיפין טיפין, הלב של גו האי גלש לתהום.
"אז אתה מתכוון, שאני חייב לעזוב, ולא משנה מה?"
באי לו ין סובב את גופו, "אני אלך לעזור לך לארוז את החפצים שלך."
"באי לו ין, אתה באמת מתכוון להיות אכזרי כל כך?"
אף פעם בכל חייו, באי לו ין לא הרגיש שהדרך מהדלת לחדרו הייתה ארוכה כל כך.
קולו של גו האי נרגע, אבל ההתנהגות הרגועה שלו יכולה לצמרר אנשים.
"אין צורך לארוז את הדברים שלי. אני לא רוצה אותם. תמסור בשמי לדודה זואו, מזל טוב על הפתיחה החגיגית!"
קול צעדיו של גו האי התרחק בהדרגה. באי לו ין הרגיש איך יותר ממחצית חייו נקרעו לגזרים על ידי המציאות.
גו האי הלך לאורך הכביש המוכר הזה, הוא נזכר בכל אחד מהזיכרונות הצרובים בגלגלי מוחו כסרט נע. הוא הרגיש כאילו הלב שלו נדקר שוב ושוב בסכין משוננת. אתמול, כשהוא נפרד מג'ין לולו, הוא לא חווה הרגשה דומה. כאב חשוף החל להתפשט מלבו בכל הגוף שלו, אפילו הנקבוביות שלו זעקו בייסורים ….
……
באי לו ין יצא מחדרו, סבתא באי רכנה אל המים שבקערה.
"בואו נאכל עכבר לארוחת ערב!" [1] סבתא באי צעקה בהתרגשות.
סבא באי לצדה רק צחק ברציפות עד שהשתעל.
פניו של באי ל ין לא הראו כל רגש.
סבתא באי תפסה את הקערה, ניגשה בהליכה מגושמת לכיוונו של באי לו ין ואמרה בהתרגשות, "סבא שלך ואני עטפנו שתי קערות של עכברים (כופתאות) [1], הלילה אנחנו נבשל את העכברים האלה, שדה האי אוהב לאכול במיוחד!"
מאז שגו האי הפך למתורגמן של סבתא באי, הוא הפך להיות הראשון שסבתא באי ביטאה את שמו כראוי.
****
הערה:
[1] סבתא באי רצתה להגיד "כופתאות" (גיאו זי), אבל היא אמרה "עכברים" (האו זי) במקום.
nekoumifanstories 
מה זה ין זי והאי זי?
אהבתיאהבתי
ין זי זה הכינוי של באי לו ין והאי זי זה הכינוי של גו האי..
ויהיה גם כתוב דה האי ולאו באי אלה גם השמות של גו האי ולו ין.
אלה בעצם הסברים לשוניים לשמות חיבה ושמות כבוד..
למי שיודע קוריאנית יודע שבסוף שם מוסיפים לחיבה את הצליל איו
ולכבוד מוסיפים שי אז בסינית משנים את האינטונציה כי סינית היא שפה טונלית ולכן כל שם נשמע אחרת לפי האינטונציה… (
אהבתיאהבתי