לקריאת הפרק הקודם
לקריאת הפרק הבא
לרשימת עשרת הפרקים
פרק 77: נחמה מאוד מיוחדת.
תרגום הנובלה הסינית, "האם אתה מכור?"
מחברת: צ'אי ג'ידאן
תורגם לעברית ע"י נקו
עריכה לשונית ע"י אומי
יש אנשים שהם כמו סם, ברגע שאתה טועם מהם, אתה מכור לנצח.
גו האי זחל אל המיטה וחיבק את השמיכה יחד עם האדם שבתוכה.
"אני שבור לב."
"נהה…"
גו האי חשב שבאי לו ין יגיד לו משהו כמו "עדיין יש לך אותי" או מלים מהסוג המרגש שיעוררו את רגשותיו, מי היה מאמין שהוא פשוט ישיב לו בצליל "נהה…"
"אתה לא יכול לנחם אותי קצת? תפסתי את שניהם בתוך חדר במלון."
"נהה…"
גו האי הרפה את ידיו שחיבקו את באי לו ין, גלגל את עצמו לצדו, הבעת פניו הייתה עגומה מאוד, נשימתו הייתה רמה וכבדה.
באי לו ין הסתובב, הוא הקיש קלות באצבעותיו על מצחו של גו האי.
"אתה כועס, וו דה לאנג?" [1]
זה גרם לגו האי להיחנק, וו דה לאנג …. ראית פעם וו דה לאנג גבוה, עשיר ונאה כמוני?
גו האי סובב את גופו ולאחר מכן שכב על גופו של באי לו ין, חונק את צווארו של זה בידו ואמר בכעס, "אתה אפילו לא מנחם אותי ועדיין עושה ממני צחוק?"
"למה אתה צריך שינחמו אותך? לא שמתי לב שאתה עצוב כל כך."
גו האי הנמיך את גופו כלפי לו ין בהדרגה, הוא השעין את ראשו על הכתף של באי לו ין, הייתה לו הבעה פגועה על פניו.
"איך אני יכול להיות לא שבור לב? עברו שלוש שנים…"
"תפסיק לבזבז את הזמן בלשקר לעצמך!", באי לו ין הכה בגבו של גו האי בידו, "שאל את מצפונך, אתה מרגיש עצוב או כועס?"
למעשה בעניין הזה, גו האי חשב על זה בדרך לכאן. כשראה את ג'ין לולו ואת הבחור יחד באותו חדר, הוא היה מדוכא מאוד. אבל בסופו של דבר, מאיפה הדיכאון הזה נבע ? האם זה בגלל שהוא שונא לתת לה ללכת? האם זה בגלל שלבו נקרע לגזרים? התיאורים האלה לא הרגישו לו לגמרי מתאימים. אבל הכאב הישיר ביותר שהוא הרגיש, בהחלט הגיע מהכבוד הנרמס שלו, שום בחור לא היה מסוגל לשאת השפלה מהסוג הזה. לכן כשזה קרה, מצב הרוח שלו נשלט על ידי כעס.
כמובן, שגו האי בהחלט לא יכול היה להגיד את זה לבאי לו ין.
"אני ממש עצוב."
באי לו ין דחף את גו האי בפתאומיות ממנו, הרים את פלג גופו העליון מעט והניח את ראשו על חזהו של גו האי.
הלב של גו האי החל לפעום מהר יותר. זה … מה הוא עושה? האם הוא עושה את זה כדי לנחם אותי?
באי לו ין עזב את גופו של גו האי זמן קצר לאחר מכן, והניח את ראשו על הכרית שלו.
"שמעתי את זה. המצפון שלך נוזף בך."
"…"
גו האי נשכב חזרה על באי לו ין ואמר בקול חלש, מעורב בטון של תחינה קלה, "תנחם אותי."
באי לו ין נאנח, ידו טפחה לו על הגב של גו האי, "וו דה לאנג! תקשיב לאחיך. אל תיקח את זה ללב שלך…"
גו האי נשך את כתפו של באי לו ין.
האגרוף של באי לו ין כוון לצווארו של גו האי, "אתה כלב?"
גו האי חייך, נראה שהבעיות שהעסיקו את ראשו נפתרו בזמן המריבה שלהם. אולי זה צריך להיות כך בין חברים. אין צורך בנחמה יומרנית. אין צורך לחבק אחד את השני ולהזיל דמעות מרות. כל עוד אתה מבין אותי מספיק, כל עוד אני יכול להרגיש את הדאגה שלך, לא משנה כמה גדולה האכזבה, הכל יעבור אחרי שנטפח זה על כתפו של זה.
"מחר הפתיחה של המסעדה של דודה זואו," באי לו ין אמר בקלילות, כשהוא מניח את ידו מתחת לראשו.
גו האי ענה משפט בעצב, "כל כך מהר? הכל כבר מוכן שם?"
"פחות או יותר, בוא ניסע לשם מחר יחד כדי להעיף מבט."
גו האי שפשף את פניו של באי לו ין בשמחה, "זה לא מחר, זה היום. השחר כבר כמעט עלה."
למשמע דבריו של גו האי, באי לו ין פתאום קלט, חיכיתי לו כל כך הרבה זמן …
******
[1] וו דה לאנג (Wu Dalang) היא דמות מכוערת מתוך סיפור סיני מפורסם שנרצח על ידי אשתו וגבר שאיתו היה לה רומן.
nekoumifanstories 