מצגת זאת דורשת JavaScript.
פרק 52: הוויכוח של שיאו האי עם ג'יאנג יואן.
תרגום הנובלה הסינית, "האם אתה מכור?"
מחברת: צ'אי ג'ידאן
תורגם לעברית ע"י נקו
עריכה לשונית ע"י אומי
יש אנשים שהם כמו סם, ברגע שאתה טועם מהם, אתה מכור לנצח.
"מה אתה רוצה לשתות?" ג'יאנג יואן הביטה על גו האי בחיוך.
גו האי סימן בסנטרו בהתנשאות כלפי המלצרית, רומז לה שהיא יכולה פשוט ללכת.
"אני לא רוצה לשתות כלום, אם יש לך משהו להגיד, אז פשוט תגיעי לעיקר."
"אז ככה, אני כבר דנתי בזה עם האבא שלך…"
"אם את רוצה שאחזור אז אל תמשיכי יותר." גו האי קטע את דבריה של ג'יאנג יואן בגישה עקשנית, "אני לא יכול לחיות יחד עם שניכם."
"זה לא ככה …." ג'יאנג יואן הכריחה את עצמה לחייך, "אתה טועה, אנחנו אפילו לא חשבנו לאלץ אותך לחיות יחד איתנו. הרעיון שלנו הוא כזה: אתה יכול לחזור לבית הקודם שלך, אז אבא שלך ואני נעבור, בדרך הזאת אתה לא צריך לנדוד לבדך. החיים בחוץ טובים, אבל הם לא יהיו טובים כמו הבית שלך, נכון? גם אמא שלך גרה בבית הזה במשך שנים רבות, אתה בטח קשור רגשית לבית הזה…"
"מתי אני אחזור, איך אני אחזור, האם יש לזה קשר כלשהו אלייך?"
ג'יאנג יואן פשוט הביטה בגו האי בשקט במשך זמן רב.
"פתאום הבנתי עד כמה אתה דומה לבן שלי."
ואז, לפתע היא צחקה מכל הלב, מושכת מבטים של אנשים סביבם.
"שניכם באמת יכולים לגרום לאנשים להישאר חסרי מילים… חה חה חה…"
לגו האי לא הייתה שום הבעה על פניו, הוא פשוט נעץ מבט צונן בג'יאנג יואן, עד שהיא נסוגה מצחוקה, היא החלה להבין שהבדיחה שלה לא הייתה מצחיקה. הדבר שגו האי הכי שנא היה, כאשר גו ווי טינג או ג'יאנג יואן הזכירו את בן המשפחה האחר לפניו, כמטיחים בכוח במוחו שמשפחתו נהרסה לפני זמן רב.
"אל תטעה, אני … היי … גיליתי שכאני מביטה בך, אני לא יודעת מה לומר. היחסים שלי עם הבן שלי גם כאלה, לא משנה מה אני אומרת, יש לו תמיד יחס עוין. נראה כי אני לא טובה בלתקשר עם אנשים מהדור שלכם, אני אלמד טוב, אני אנסה להבין …. "
"סיימת כבר?"
"אה?" מילותיה של ג'יאנג יואן שוב נקטעו.
גו האי קם, "אם כבר סיימת, אז אני אחזור."
"לא, בקשה חכה." ג'יאנג יואן קמה, "גם אם אתה לא מחשיב אותי כאמא שלך, אני כבר מתייחסת אליך כאל הבן שלי. אני מקווה שתוכל לחזור הביתה בקרוב. אם אתה חושב שאני מטרד עבורך, אוכל לעבור זמנית, אני אחכה עד שתסיים את בחינות הכניסה שלך לקולג' , תתחיל את החיים החדשים שלך, ואז אחזור".
"את מגוחכת." גו האי הפנה את ראשו, "אם את באמת כנה בנוגע לזה, אז למה התחתנת עם אבא שלי?"
ג'יאנג יואן נאלמה דום.
גו האי הביט בה בבוז ואז יצא בצעדים גדולים.
……..
היה שמונה בערב כשגו האי היה בדרכו לטיאנג'ין.
הוא בקושי הספיק לצאת מהכניסה הדרומית של התחנה, כשהרגיש חיבוק חזק. ג'ין לולו חיבקה את גו האי בשתי ידיה, היה שמץ של תלונה בקולה, "סוף סוף הבנת שאתה צריך לבוא לראות אותי?"
גו האי מסר תיבה מעודנת של עוגת ירח לג'ין לולו "מחר חג אמצע הסתיו, בואי נחגוג אותו ביחד."
כשג'ין לולו שמעה את הדברים האלה, אלוהים יודע כמה זה נגע ללבה. זה שגו האי היה מסוגל לומר מילים מהסוג הזה, מוכיח שהיא כבר הפכה לאדם החשוב ביותר עבורו.
"טוב, קניתי לך כמה בגדים חדשים, אתה יכול לחליף אותם מאוחר יותר כשנחזור בלילה, אתה רואה מה אתה לובש עכשיו?" ג'ין לולו אמרה תוך משיכת חוט רופף מהצווארון של גו האי.
זה באמת היה מחזה נדיר, אבל הפעם גו האי לא סירב לג'ין לולו, אולי זה בגלל שהם היו במקום מאה קילומטרים משם והוא לא היה צריך לדאוג שזהותו תיחשף. כשגו האי החליף את בגדיו לבגדי מותגים בינלאומיים, דמותו הגבוהה והרזה משכה הרבה תשומת לב. כשהוא הלך ברחוב, הוא תמיד משך זוגות עיניים שעקבו אחריו בעניין, מה שגרם לג'ין לולו לשרבב את שפתיה מפעם לפעם.
"דברנו על זה כבר, כשתחזור לבייג'ין, תוכל ללבוש את בגדי הסמרטוטים האלה, רק כשתבוא לראות אותי תלבש את הבגדים האלה."
גו האי נאנח בכבדות, לאחר שאחזור לבייג'ין, גם אם תכריחי אותי ללבוש את זה, אני לא אלבש את זה.
ג'ין לולו הלכה, בוהה ללא הרף בגו האי, עד שעיניו פגשו את שלה.
"על מה את מסתכלת?"
ג'ין לולו מתחה את שפתיה לחיוך, "שמתי לב שכבר השתנית בחזרה."
גו האי זרק מבט רציני לעבר ג'ין לולו, "מה זאת אומרת השתנתי בחזרה?"
"לאחרונה, כשהלכתי לבית שלך וחייתי איתך במשך שלושה ימים, הרגשתי כאילו היית אחוז דיבוק, חייכת אלי מפעם לפעם, גם אמרת לי כמה מילים נעימות מדי פעם, אף פעם לא עשית משהו כזה לפני כן. אבל, הפעם כשבאת לכאן, אתה נראה כאילו חזרת לקדמותך, לא כל כך עדין יותר, אתה לא מדבר יותר מדי, כאילו אתה כל כך אדיש לכל דבר …. "
"אז, את אומרת שלא הייתי טוב אלייך קודם?"
"לא, לא, לא … נהפוך הוא, אני באמת אוהבת את זה שאתה כזה, זה נותן לי יותר תחושה של ביטחון."
גו האי עצר לפתע, הוא הפנה את ראשו לעבר ג'ין לולו, ושאל אותה באופן בלתי מוסבר, "את חושבת שאני בן אדם הגון ורציני?"
נחירה נשמעה ברקע, ג'ין לולו צחקה.
"איזה שטויות … כמובן שאתה כזה. אחרת, למה שאהיה איתך?"
"……"
nekoumifanstories 