התמכרות פרק 49

מצגת זאת דורשת JavaScript.

לקריאת הפרק הקודם

לקריאת הפרק הבא

לרשימת עשרת הפרקים

 

פרק 49: אני כנראה באמת שיכור.

 

תרגום הנובלה הסינית, "האם אתה מכור?"

מחברת: צ'אי ג'ידאן

תורגם לעברית ע"י נקו

עריכה לשונית ע"י אומי

 

יש אנשים שהם כמו סם, ברגע שאתה טועם מהם, אתה מכור לנצח.

גו האי הביא את באי לו ין בחזרה לביתו, בעוד באי האן צ'י פטפט עם אנשים אחרים בכניסה לסמטה. כשראה שגו האי ובאי לו ין כבר חזרו, הוא מיד הרים את השרפרף המתקפל שלו, חיוכו יוצר קמטים בפינות עיניו.

"דה האי, תאכל ארוחת ערב כאן. אל תלך."

באי לו ין הביט בבאי האן צ'י, ללא ספק מתוך כוונה לרמוז לו, למה שתיתן לו לאכול כאן? הוא לא אדם שיכול להבין דברי נימוס, אם תזמין אותו לאכול כאן, אז הוא בהחלט יאכל כאן.

"זה נהדר! דוד, כל כך אדיב מצידך להזמין אותי לאכול, זה יהיה לא מנומס מצדי ללכת."

ואכן, מתברר שכך זה קרה!

באי לו ין קימט את גבותיו, הוא הביט בבאי האן צ'י בכעס.

"היום, דודה זואו מבשלת בשבילנו, אנחנו לא נבייש את עצמנו בפניו."

"אין צורך לתת לדודה זואו לבשל היום, זה התור שלך!"

באי האן צ'י פשוט עמד שם המום במשך חמש עשרה דקות, הוא באמת משבח אותי או מקלל אותי?

כשגו האי נכנס למטבח, הדודה זואו הייתה באמצע הכנת בצק לנודלס, מערוך עבה וגדול התגלגל הלוך ושוב על פני הבצק, לאחר שהבצק היה מקופל באופן שווה לכמה שכבות, דאנג, דאנג, דאנג …. . תנועות החיתוך שלה היו מרוכזות ונקיות, הבצק נקצץ היטב ובמיומנות, העובי היה זהה, האורך היה דומה, בעצם לא היה ניתן לדעת אם האטריות נעשו בעבודת יד, כי זה היה לגמרי כאילו הן הוכנו במכונה .

"דודה זואו, כישורי החיתוך שלך באמת מדהימים, כמה זמן את כבר מתרגלת?"

דודה זואו רק חייכה בעדינות, "זה משהו שצריך לתרגל? אם מבשלים יותר מעשרים שנה, כל אחד יוכל לעשות זאת."

"את זקוקה לעזרה שלי?"

"אין צורך, פשוט לך לחדר לעשות את שיעורי הבית שלך, אני אסיים עם זה בקרוב."

גו האי ראה שהיו שני מלפפונים על קרש החיתוך, הוא נגס והמלפפון היה ממש פריך, הוא לא יכול היה אלא לשבח. "דודה זואו, איפה קנית את המלפפון הזה? הטעם באמת נהדר."

"אלו המלפפונים ששתלנו בבית שלנו, מאוחר יותר כשנחזור, תוכל לקחת שקית אחת, להביא אותם הביתה ולתת להורים שלך. המלפפונים שלנו לא מרוססים בחומרי הדברה, אתה יכול לאכול אותם בלי דאגות."

"אוקיי, כשנחזור, אני אלך לבית שלך לקטוף כמה!"

בין דיבורים וצוחק, דודה זואו כבר חתכה את המלפפונים בצורה יפה, הם היו חתוכים לפרוסות ישרות מושלמות, מונחים על הצלחת כמו וילונות קטנים; לצד זה, היו קוביות בשר מטוגנות ברוטב סויה, הריח של רוטב הסויה היה עשיר באמת, קוביות הבשר היו רעננות ורכות. מצד שני, הייתה כמות הירקות גדולה. היו שם פולי סויה, טונה סינית, צנוניות ….. הכל ביחד שבה עין ביופיו, רק מלהסתכל על זה יגרום לאנשים לחמוד ולהשתוקק לאכול.

"דודה, את רוצה שאני אטעם במקומך?"

"סיימת או לא?"

גו האי אפילו לא מתח עדיין את מקלות האכילה שלו כלפי הנודלס, כששמע נזיפה זועמת מכיוון הדלת, "לך לעבוד! אתה מעז לאכול בלי לעשות כלום?"

כשדודה זואו ראתה את הדמויות של באי לו ין וגו האי מאחור, היא לא יכלה שלא לתהות, שני הבנים האלה, למה הם כל כך מתוקים ויפים עד כאב?

במהלך ארוחת הערב, גו האי שתה בקבוק בירה, אחר כך הוא אכל תוך כדי שהוא משוחח בשמחה עם סבתא באי. הפעם סבתא באי מצאה בו חבר טוב, גם לאחר שארוחת הערב הסתיימה, היא עדיין לא רצתה לתת לגו האי ללכת, היא הצביעה אל החצר ואמרה לגו האי באושר: "פיסת האדמה מלאה בגידולים שליו שאו צ'י [1] מנחה אותנו לשתול …"

גו האי: "….."

באי לו ין עצר את ידה של סבתא באי, ושכנע אותה בחביבות, "סבתא, את צריכה לרחוץ את כפות רגליך. בואי איתי, בואי נלך חזרה לחדר."

גו האי ניצל את ההפסקה כשבאי לו ין יצא כדי להביא מגבת, על מנת לנגב את הרגליים של סבתא שלו ותפס אותו.

"אני יודע למה סבתא שלך התכוונה, היא לא רוצה שאני אחזור."

באי לו ין טפח על כתפו של גו האי בחוזקה.

"אתה חושב יותר מדי!"

לאחר שעשה שתי הקפות סביב החצר, גו האי ניגש לדלת חדרה של סבתא באי, צופה דממה באור העמום בפנים. הוא לא ידע כמה זמן הנורה הזאת הייתה בשימוש, האור שהפיצה היה אפילו קטן יותר מזה של מסך הטלפון. עם זאת, כשגו האי הביט בנורה, ואז באנשים שישבו לאורה של המנורה הזאת, הוא הרגיש לפתע שלבו מתמלא עד אפס מקום בחמימות. זהו הבית. זמן הלילה בבית לא צריך להיות בהיר כמו אור היום, הוא צריך להיות עמום ושקט, כשהצלליות של האנשים היקרים שלך מתארכות ומתקצרות על הקיר באופן קבוע.

סבא באי שתה כוס יין לבן וכבר מזמן נרדם. נחירותיו נישאו חלושות אל אוזניו של גו האי. סבתא באי עדיין מלמלה בלי סוף, יושבת מול נכדה שניגב את רגליה בסבלנות.

לפעמים, גו האי הרגיש  שבאי לו ין ממש קר, אבל ישנם פעמים בהם הוא הרגיש שבאי לו ין הוא אדם חם במיוחד.

הוא יכול להיות חם וקר כלפי אנשים, זה כל כך ברור. כשהוא מתנהג בקרירות, אתה עלול לחשוב שהוא מאפיל על קרני השמש שמעל הקודקוד שלך. ולמרות זאת, כשהוא מתנהג בחמימות, אפילו רק פעם אחת ולזמן מה, לא משנה כמה שלג מצטבר בתוך הלב שלך, הוא ימיס אותו במהירות הבזק. אדם מהסוג הזה, יכול ללכוד את הלב שלך בכל עת. כשאתה תזוז קדימה, הוא ייסוג לאחור, וכשתזוז לאחור הוא יפנה אליך את ראשו ויצפה ממך לבוא, זה יגרום לך לאבד את דעתך בגללו. גם אם הוא ואתה בני אותו המין, ושניכם חברים בלבד, אבל כשהוא לא כאן, החיים שלך לא יהיו שלמים.

למעט המילה "סם", גו האי לא יכול היה לחשוב על שום מילה אחרת לתאר את באי לו ין.

כשבאי לו ין יצא מהחדר של סבתו, הרחוב היה שקט, הוא יכול היה לשמוע רק כלב נובח לסרוגין, הוא לא ידע מתי דודה זואו הלכה. החצר הייתה מאוד מסודרת, הוא ראה את דמותו העייפה של באי האן צ'י, אשר כיבס בגדים בתוך האמבטיה המכוסה וילון פלסטיק.  באי לו ין חזר לחדרו.

הוא לא ידע מי הדליק את האורות בחדרו, באי לו ין לא הספיק להכניס את רגליו פנימה, כאשר המילים נעתקו מפיו.

גו האי כבר השיל את נעליו, שוכב על מיטתו, ראשו מונח על הכרית שלו, והוא מכוסה בשמיכה שלו. נראה היה שהוא לא הרגיש לא בנוח, אפילו במקצת.

"כדאי לך להתחפף מהר!"

באי לו ין בעט בגו האי.

קולו של גו האי נשמע כמלמולים, אבל כשפתח את אחת מעיניו, היא האירה  בבהירות.

"אני שיכור!"

פניו של באי לו ין חשכו, "תפסיק עם השטויות שלך! שתית רק בקבוק אחד, על מי אתה עובד? תקום מהר!"

"אני לא יכול לקום!"

"אל תהיה טיפש!"

באי לו ין רכן כדי למשוך את גו האי, אבל גו האי משך אותו בכוח אל המיטה, המיטה השמיעה קול חריקה. גו האי השתמש בשתי ידיו כדי לחבק את כתפיו של באי לו ין,  שתי הרגליים שלו מחצו נואשות את באי לו ין כלפי מטה . עיניו של גו האי נראו כנחש ארסי, מתפתלות וזוחלות על גופו של באי לו ין,  שניהם  היו מסובכים ביחד וגו האי לא שש לעזוב את גופו של באי לו ין , גורם לו לרעוד ולא נותן לו לברוח בקלות.

הגוף של באי לו ין היה מעט נוקשה.

גו האי לכד את עיניו ההססניות של  באי לו ין בשלו,  תפס בחוזקה בכתפיו ונקש בשיניים שלו.

"יש מצב ש… אני באמת שיכור."

הערה:

 [1] ליו שאו צ'י (1898-1969) הוא מנהיג קומוניסטי סיני האחראי למהפכה התרבותית.

 

לקריאת הפרק הקודם

לקריאת הפרק הבא

לרשימת עשרת הפרקים