לקריאת הפרק הקודם
לקריאת הפרק הבא
לרשימת עשרת הפרקים הבאים
פרק 36: רק בגלל דג אחד!
תרגום הנובלה הסינית, "האם אתה מכור?"
מחברת: צ'אי ג'ידאן
תורגם לעברית ע"י נקו
עריכה לשונית ע"י אומי
יש אנשים שהם כמו סם, ברגע שאתה טועם מהם, אתה מכור לנצח.
כשגו האי הניח את הטלפון, באי לו ין כבר נעלם מזווית העין שלו. הוא קם לחפש מסביב וכשמצא את צלו מעבר לנהר, גו האי מיד צעק לעברו.
"למה הלכת כל כך רחוק?"
באי לו ין העמיד פנים שלא שמע אותו.
"כיביתי את הטלפון שלי כבר."
באי לו ין התעצל אפילו להסתכל לכיוונו של גו האי.
"תגיד, כייף לך לדוג לבד?"
לא הייתה תגובה.
באי לו ין רק נעץ את מבטו לעבר מצוף החכה שלו ולפתע, מצופו החל לזוז. הוא משך את החכה במהירות ותפס קרפיון באורך כ -10 ס"מ.
היה דלי ליד באי לו ין והוא השליך את הדג לתוך הדלי, ולאחר מכן המשיך לזרוק שוב את החכה.
במהלך חצי השעה בה גו האי לא הפריע לו, באי לו ין תפס כבר ארבעה עד חמישה דגים. אם קודם, בהתחלה הוא שמר על פנים רגועים, עכשיו הוא סוף סוף חייך מעט. הוא הסתכל לעבר גו האי, בצדו לא הייתה בכלל תגובה, היו רק מים בדלי, אפילו לא שרימפס קטנטן.
לאחר שגו האי הניח את החכה שלו, הוא ניגש לאט לאט לעברו של באי לו ין.
באי לו ין היה מרוכז לחלוטין בחכתו, המצוף שלו עלה וירד כמה פעמים, והוא הבין שדג גדול בלע את הפיתיון.
גו האי כבר הגיע לצדו של באי לו ין, אבל זה לא הבחין בו. גו האי ציץ בדלי של באי לו ין והושיט את ידו לעבר חברו.
פתאום, באי לו ין משך בחוזקה את חכתו, הדג שתפס באמת היה גדול הוא שקל בין 1.5 עד 2 קילו.
ובאותה השניה, גו האי היכה בכתפו של באי לו ין, "אתה באמת מיומן, תפסת הרבה דגים."
תנועתו הפתאומית של גו האי הבהילה את באי לו ין, שהיה מאוד ממוקד, וגרמה לידו לרעוד מעט, החכה שלו נפלה בפתאומיות על הדשא. באי לו ין הרים את החכה שלו בבהלה וראה שהדג ופיתיון הדגים כבר לא היה שם.
אפשר רק לתאר את הבעתו של באי לו ין.
"אני לא דג יותר."
הוא אסף את החכה שלו, הרים את הדלי, וקם על מנת לעזוב.
גו האי עצר לפניו.
"עצבנתי אותך?"
"אני פשוט לא רוצה לדוג יותר, זה משעמם."
הוא דחף את גו האי עם יד אחת. הוא המשיך ללכת שני צעדים בלבד, כששמע קול שכשוך המים מאחוריו.
הבעתו של באי לו ין קפאה במקום, לא הפעלתי כוח רב מדי, נכון? איך הוא היה יכול ליפול לנהר?
גו האי לא היה מומחה לדיג בחכה, אבל הוא היה מסוגל לתפוס דג בידיים חשופות. מאז שהיה בן עשר, הוא התחיל להשתתף באימוני שדה בהישרדות בצבא. מאז, הוא למד איך לתפוס דגים, לא משנה אם זה היה דג גדול או דג קטן, כל עוד הוא יכול היה להבחין בהם, הם לא היו מסוגלים להימלט.
מבטו הקר והחד של גו האי התמקד בדג ששחה סביב רגליו, הוא חיכה בשקט במשך זמן מה, ולאחר מכן עבר למקום אחר והמשיך לחכות שוב. גו האי גישש במים בצורה כזאת, עד שגיע במהרה לאמצע הנהר, מפלס המים הגיע ממש מתחת לצווארו.
"בוא הנה!" באי לו ין צעק, "אל תהיה מגוחך! המים ממש קרים!"
גו האי ראה את המטרה הפוטנציאלית, שתי ידיו זינקו ותפסו את הדג בפתאומיות, גל תחושה קרה כקרח החליקה לאורך אצבעותיו והתפשטה בכל חלקי גופו.
סוף סוף תפסתי אותך.
גו האי שחה קדימה, הגיע למקום שבו המים היו רדודים יותר ואז הושיט את ידיו, כדי להראות לבאי לו ין את הדג, "זה היה הדג הזה?"
רק אז באי לו ין הבין, שגו האי הגיע לאמצע הנהר רק כדי לתפוס בחזרה את הדג, שהוא איבד קודם לכן.
"כן, זה האחד."
באי לו ין חייך, הוא אפילו לא ניסה להסתיר את חיוכו. שמש סתיו זהרה על פניו, הוא נראה כל כך מרוצה וחסר דאגות. גו האי רק הביט בו בדממה ובאותו רגע חולף, לבו איבד לפתע את שיווי משקלו….
חיוכו של באי לו ין נעלם בתוך זמן קצר.
"אתה … יש לך התכווצות ברגל?"
גו האי הבין שרגליו היו עדיין עמוקות בתוך המים.
על החוף, שניהם נשאו את הדליים תוך כדי ההליכה הביתה. כאשר גו האי ראה שבאי לו ין היה במצב רוח מרומם, הוא לא הצליח להתאפק ודחף באצבעו את מצחו של באי לו ין.
"זה היה שווה את זה? רק בגלל דג אחד, היית במצב רוח רע כל כך. אם לא הייתי תופס בשבילך את הדג הזה, כנראה לא היית מוכן אפילו להסתכל עליי בפעם הבאה שהיינו נפגשים."
גו האי אמר את המילים האלה עם חיוך, חצי רציני חצי בצחוק, הוא בעצמו לא הבין למה הוא נכנס ישירות למים ללא מחשבה שנייה. בדיוק כמו אמש כשהוא שכב על מיטתו, הוא חשב על זה שוב ושוב אבל עדיין לא הצליח להבין, למה הוא הסכים ללכת לדוג עם באי לו ין?
באי לו ין השיב בחיוך, "זה לא היה בגלל זה. באנו לכאן כדי לדוג דגים, היינו צריכים לעשות את זה מכל הלב. אם אתה כל הזמן מדבר בטלפון, איזו המשמעות יש לזה כבר?"
גו האי התגונן, "לא אמרתי לך שכיביתי את הטלפון שלי אחרי זה?"
באי לו ין לא ענה, הבעת פניו לא הסגירה דבר.
גו האי רצה להראות את כנותו, הוא הכניס את ידו לכיס, הוציא את הטלפון שלו ונופף בו מול באי לו ין.
"רואה, הוא לא כבוי כבר?"
באי לו ין ראה אינספור טיפות מים נוטפות מהטלפון של גו האי.
גם גו האי ראה את זה.
ואז הוא נזכר במשהו.
לפני שירד אל הנהר, הוא לא הוציא את הטלפון מהכיס.
לקריאת הפרק הקודם
לקריאת הפרק הבא
לרשימת עשרת הפרקים הבאים
nekoumifanstories 