לקריאת הפרק הקודם
לקריאת הפרק הבא
לרשימת עשרת הפרקים הבאים
פרק 35: סבתא שמנה, סבתא רזה.
תרגום הנובלה הסינית, "האם אתה מכור?"
מחברת: צ'אי ג'ידאן
תורגם לעברית ע"י נקו
עריכה לשונית ע"י אומי
יש אנשים שהם כמו סם, ברגע שאתה טועם מהם, אתה מכור לנצח.
מזג האוויר היה מעט מעונן מוקדם בבוקר. כשגו האי רכב על אופניו הוא הרגיש שהידיים שלו ממש קרות. כשהגיע לפתח ביתו של באי לו ין, זה כבר עמד שם עם הדברים שלו מוכנים היטב וחיכה לו.
זאת הפעם הראשונה שגו האי ראה את באי לו ין בבגדים היומיומיים שלו. בעבר באי לו ין תמיד לבש את מדי בית הספר, בנוסף להכל אלה היו מדי קיץ. תלמידים אחדים כבר לבשו סוודר, אך באי לו ין עדיין לבש את הסווצ'ר שלו, בגלל זה חברי כיתתו חשבו שהחוסן שלו גדול מאוד. היום זאת הייתה הזדמנות נדירה עבור גו האי לחזות בבאי לו ין לובש בגדים עם שרוולים ארוכים, כך שגו האי היה מוכן להקניט אותו.
"אז אתה יכול להבחין בין חום לקור, אתה עדיין אנושי כמונו."
באי לו ין הראה חיוך מנומס במיוחד, הרים חכת דייגים ופתאום בעט ברגלו של גו האי באלימות.
גו האי הרגיש כאילו גל של להבות שורף את הירך שלו, הוא התנשם בכבדות. באי לו ין כבר גרר את האופניים של גו האי לחצר, בגלל שהם תכננו ללכת ברגל.
לאורך הדרך, גו האי הלך בכוונה בקצב איטי, הוא הביט בבאי לו ין מאחור במשך זמן רב. הוא ראה לעתים קרובות אנשים אחרים לבושים באותם בגדים כמו של באי לו ין ברחוב, הבגדים היו פשוטים ביותר, אבל כשבאי לו ין לבש אותם, הוא נראה מאוד מסוגנן. פניו של באי לו ין היו צעירים, אבל כשהוא לבש את הבגדים האלה, הוא הקרין גבריות מרומזת.
"הבגדים שלך די יפים, איפה קנית אותם?"
"הם של אבא שלי."
לא פלא שככל שהביט בו יותר, כך הוא נראה לו יותר בוגר …
"אתה עדיין לובש את הבגדים של אבא שלך?"
באי לו ין השיב באדישות, "אנחנו אב ובן. תמיד לבשנו את אותם הבגדים, אני לא אוהב קניות, אז אני לובשת את הבגדים שאבא שלי קונה."
גו האי צחק, "אל תגיד לי, לך ולאבא שלך יש רק חולצה אחת עם שרוולים ארוכים, בגלל שאתה לובש אותה עכשיו, אבא שלך צריך ללכת לעבוד חשוף חזה …."
באי לו ין התעמת עם גו האי במבט אופטימי מאוד, "אתה בז לנו יותר מדי, אז לפי מה שאתה אומר, למשפחתנו בעלת ארבע האנשים יש רק בגד כותנה מרופד אחד, ואם מישהו לובש אותו ויוצא, שלושת האנשים שנותרו צריכים לקבור את עצמם בבור כדי להתחמם. "
"אז, יש לך גם סבתא שמנה וסבתא רזה?" [1]
המשפט הקצר הזה לבסוף זכה בחיוך גלוי מבאי לו ין.
"אז, למעשה שמעת על המערכון של גואו דה גאנג." [2]
שניהם פטפטו בזמן שצעדו ברחוב. גו האי הבין שבאי לו ין הוא איש שיחה מאוד מבריק, והוא גם ידע לדובב אנשים. אז, אם הוא לא יהיה זהיר, הוא ילכד על ידי מילותיו של באי לו ין. כדי לשוחח עם באי לו ין, צריך להשתמש כל הזמן במוח שלך. דבריו בדרך כלל קצרים מאוד ואקראיים, אבל הם גורמים לאחר להרהר עליהם הרבה.
"הגענו."
באי לו ין ישב על חלקת הדשא, הוא פרם את חוט הדיג שלו בצורה מסודרת, פתח את הפחית, הוציא את הפיתיון ותקע אותו על הקרס.
ואז הוא חיפש מקום שהיה יחסית ישר ושקט, זרק את פיתיון דיג ולאחר מכן התיישב.
גו האי הלך לכיוונו של באי לו ין.
זה מקום דיג פראי, לא גדול במיוחד, אבל הוא העריך שאיכות המים כאן הייתה די טובה.
הדגים לא הואכלו על ידי אנשים, כמו בחוות גידול ולכן לא היו הרבה דגים גדולים, כל דג הגיע רק לכעשרה סנטימטר אורך והיה עליהם מעט בשר, אבל הם באמת היו לעיסים.
"אחרי שנסיים לדוג, אנחנו צריכים לשלם לפי המשקל?"
באי לו ין בהה בגו האי, " אתה חושב שזה פארק דייג? אין פה אף בן אדם ברדיוס של שלושה קילומטרים, איפה תשלם?"
גו האי צבט את לחיו של באי לו ין, העמיד פני כועס ואמר, "אתה יכול להתייחס אלי יותר יפה כשאתה מדבר איתי? בכל פעם לפני שאתה פותח את הפה, אתה תמיד מסתכל עליי בפנים חמוצים."
באי לו ין זז ולאחר מכן הפנה באיטיות את פניו הכואבים לכיוונו של גו האי, "אני אגיד לך משהו, אני הכי שונא כשאנשים אחרים צובטים את הפנים שלי."
גו האי צבט את לחיו של באי לו ין שוב.
באי לו ין התרגז, הוא התקרב אל פניו של גו האי וגער בו, "אתה סוטה?"
גו האי קרע את כפתורי חולצתו, חשף את קוביות גופו המעוצבות, ובו בזמן העלה את זוויות שפתיו בגאווה כלפי מעלה ואמר, "אתה חושב שאני נראה כמו אחד?"
באי לו ין הביט בו בבוז, "חוץ מלהשוויץ בשרירים שלך, מה עוד אתה יכול לעשות?"
"לצבוט לך את הלחיים."
חמש דקות לאחר מכן, באי לו ין עבר לנקודה שהייתה רחוקה כעשרה מטרים מגו האי ואז ישב בשקט, בזמן שהוא ממשיך לבדוק את מצוף החכה שלו. סביבתו הפכה להרבה יותר שקטה ושלווה, מצבו של באי לו ין גם התאושש בהדרגה, ועיניו נעשו ממוקדות יותר על המצוף.
פתאום המצוף החל לנוע מעט.
~"דה האי, אה דה האי, הוא המקום שבו אני גר, רוח הים נשבה, הים היה גועש …"~
הטלפון הישן של גו האי צלצל לפתע, הצלצול זעזע את הדשא סביבו, עד שהוא זז מספר פעמים. באי לו ין שיחרר את אחיזתו לרגע, אך כשהוא משך את החכה שלו, הוא גילה שהוא לא תפס דבר.
"הלו? זה לי שואו? אה, שכחתי להתקשר אליך, אני לא יכול לבוא, לולו חולה, אז אני צריך לראות אותה …… מה? לולו יחד איתכם? ……"
~"דה האי, אה דה האי, הוא המקום שבו אני גר, רוח הים נשבה, הים היה גועש …"~
"הלו? הו זי? אתה לא ביחד עם לי שואו? ……. ביחד? אם אתם ביחד אז למה התקשרת אלי שוב? אתה מנסה לעצבן אותי בכוונה? אני אגיד לך את זה … אני באמת עסוק. "
החכה מול באי לו ין לא זזה אפילו קצת.
הערות המחברת:
[1] אחד מהמערכונים הקומיים מאת גואו דה גאנג, קומיקאי מפורסם.
[2] גואו דה גאנג הוא קומיקאי סיני מפורסם, שהמתמחה בהופעת סיאן-שאנג. סיאן-שאנג זה מופע קומי סיני מסורתי שכולל דיאלוג בין שני שחקנים או מונולוג או שיחה בין כמה אנשים. גואו דה גאנג היה בן אדם די משפיעה ונחשב לאחד ממאה הסלבריטאים העשירים ביותר במדינה.
nekoumifanstories 