התמכרות פרק 29

מצגת זאת דורשת JavaScript.

לקריאת הפרק הקודם

לקריאת הפרק הבא

לרשימת עשרת הפרקים הבאים

 

 

פרק 29: שותים ברחוב עד שנגיע לסיפוקנו.   

 

תרגום הנובלה הסינית, "האם אתה מכור?"

מחברת: צ'אי ג'ידאן

תורגם לעברית ע"י נקו

עריכה לשונית ע"י אומי

יש אנשים שהם כמו סם, ברגע שאתה טועם מהם, אתה מכור לנצח.

"אל תשתה יותר מדי, זה רע לבטן שלך."

גו האי חטף את הכוס מידו של באי לו ין, אך באי לו ין לקח אותה בחזרה ורוקן עד הסוף. לאחר שסיים את המשקה שלו, הוא שיהק והמשיך לאכול את שיפוד הבשר עם ידו השנייה.

גו האי לקח לפתע את השיפוד שבאי לו ין אכל, ותחב את הבשר לפיו.

פניו של באי לו ין נפלו, "יש כאן הרבה אוכל, למה לכל הרוחות אתה גונב ממני?״

"כי זה משמח אותי."

פניו של באי לו ין חשכו, הוא הפנה את ראשו וצעק לעבר החלק הפנימי של הדוכן, "בעל הבית, תן לי עוד בירה אחת!"

גו האי הופתע לרגע, עצר את באי לו ין, וצעק לבעלים, "זה מספיק, בעל הבית! אין צורך להביא את זה לכאן!"

"אם אתה רק רוצה לגרום לי צרות , פשוט לך מכאן!"

בסופו של דבר, גו האי לא הצליח לרסן את באי לו ין, וזה שתה ואכל הרבה. באי לו ין התחיל לדבר יותר ויותר. גו האי ידע שהוא כבר הגזים עם השתייה.

"למעשה, אמא שלי לא כזאת. למרות שמעולם לא היה לה אכפת ממני מאז שהייתי קטן ועד היום, היא מעולם לא עשתה דברים מהסוג הזה. היא פשוט זלזלה באבא שלי, זה הכל. היא רק מעשית , ורוצה לחיות חיי מותרות … "

"אני מאמין לך." גו האי לא יכול היה אלא לחייך, "למרבה המזל, אתה עדיין יכול לראות את אמא שלך. אמא שלי כבר נפטרה."

באי לו ין הביט בגו האי בחוסר אמון. כל הזמן הזה, הוא תמיד חשב שהחיים של גו האי ממש טובים, עד כדי שיעמום ולכן הוא רק מחפש להציק לאנשים אחרים.

"אני יודע על מה אתה חושב." גו האי הדליק סיגריה והביט בבאי לו ין בחיוך חלוש, "חוץ ממך, האם אי פעם ראית שאני מקניט אנשים אחרים?"

באי לו ין הושיט את ידו, גו האי העביר לו סיגריה אחת. זנבות העשן הסתלסלו לנגד עיניהם, נראה כאילו אנשים אחרים סביבם לא היו קיימים.

״אתה כבר ידעת על הבעיות המשפחתיות שלי מההתחלה?״, שאל לו ין.

גו האי הנהן, "ידעתי קצת."

"אז הסיבה שבגללה תמיד חיפשת את החסרונות שלי והצקת לי אחר כך, הייתה כדי לנחם את הלב שלך. אני צודק?״

גו האי כיבה את הסיגריה שלו, שתה לגימה אחת מהבירה, והחניק את צחוקו.

"לא קוראים לזה  'לחפש  פגמים' קוראים לזה 'דאגה'. זאת הדרך המיוחדת שלי לאהוב אותך."

"אל תשתמש בסובלנות שלי כדי להזין את חוסר הבושה שלך."

לאחר שבאי לו ין אמר את המילים האלה, הוא צחק וגו האי צחק ביחד איתו. ברגע שצחוקם המשותף נשמע, השנאה ששררה ביניהם פשוט נעלמה.

גו האי המשיך לצלות את שיפודי החזיר, בעוד באי לו ין המשיך לשתות.

כשהוא צפה בגו האי מעסיק את עצמו מול הגריל החם, באי לו ין הרגיש לפתע שהגבר הזה הפך לנגיש ונוח לשיחה עבורו פתאום. אולי זה היה בגלל החוויה המשותפת שלהם, אשר עוררה אהדה בלבו. אולי זה היה חוש הצדק של גו האי, שריגש את באי לו ין. ואולי זאת הייתה בסך הכל השפעה של האלכוהול … באי לו ין פתאום הרגיש חשק לשפוך בפני האדם הזה את כל לבו.

"יש לי הרבה חברים. הם תמיד ביחד כשהם שמחים, אבל כשיש להם קשיים, הם פשוט שומרים את הבעיות שלהם בפנים."

גו האי נזכר בחבריו. הוא לא יכול היה להימנע מלהרים את זווית הפה שלו לחיוך עקום, "זו בעיה נפוצה בקרב גברים. אין מה לעשות בנוגע לזה.״

באי לו ין שוב שתה כמות גדולה מהבירה, "פעם הייתה לי חברה. היא יפה מאוד, והמשפחה שלה ממש עשירה. אבל, נפרדנו. ישנתי הרבה כל יום, בגלל שהעניין הזה תמיד הטריד אותי… .."

במהלך אותו לילה, באי לו ין דיבר על הרבה דברים וגו האי פשוט שתק לצידו.

באי לו ין דיבר על כאבו וקשייו ללא כל הסתייגות, הוא גם הזכיר את זה שהמצב של משפחתו גרם למכשולים ביחסיו, על אהבתו הלא מציאותית, בגלל מערכת היחסים רחוקת טווח  שלו עם שי הוי, הוא הזכיר את חששותיו לגבי עתידו, הסכסוך עם אמו, שלא לדבר על השנאה הכואבת שלו לפערים במעמדות החברתיים…

לאחר שסיים להקשיב לו, גו האי הרגיש שבאי לו ין שוב בנה גשר ביניהם. קודם, לא היה לו ספק שהם החלו להתקרב, אבל אז המחסום הזה הפריד אותם פעם נוספת.

באי לו ין היה שיכור לגמרי, הוא קם כדי ללכת להשתין. למעשה זה היה גו האי שהצליח לגרור אותו לשטח מבודד ואמר לו לעשות את צרכיו שם.

באי לו ין השתמש בידו כדי להגיע למכנסיו ולפתוח את הרוכסן, אך למעשה לכנסיים שלו כלל לא היה רוכסן, הוא היה צריך למשוך אותם כלפי מטה על מנת להורידם.

כשראה שבאי לו ין עומד להשתין, הבעתו של גו האי השתנתה והוא מיהר לעצור את הנער השיכור.

"אל תשתין עדיין! תוריד את המכנסיים שלך קודם ואז תוכל לעשות את זה!״

"הורדתי אותם כבר!"

באי לו ין פרש את 2 ידיו לצדדים, פניו היו אדומות ועליהם חיוך מטופש.

גו האי פלט צחקוק משועשע, "מה הורדת? האם הם לא עלייך עדיין?״

באי לו ין השפיל את מבטו, כצפוי מכנסיו עדיין היו על גופו.

"למה צריך להוריד אותם? אני יכול פשוט להשתין מיד, זה יחסוך את הטרחה."

"למי אתה חוסך את הטרחה?" גו האי התקרב לעברו של באי לו ין, הוא השתמש ביד אחת כדי להוריד את המכנסיים של זה, בעוד היד השנייה שלו אחזה בידו של באי לו ין ועזרה לו להחזיק באיבר שלו, "תחזיק את זה, עכשיו אתה יכול להשתין."

באי לו ין הקשיב לו בצייתנות והחל להשתין. גו האי ניצל את אור הירח והגניב מבט לעבר איברו של באי לו ין. לכל הבחורים בהחלט יש בעיה אחת במשותף. כשהם רואים שאנשים אחרים חושפים את האיבר הגברי שלהם, הם תמיד יערכו השוואות בין הגודל של האיבר של חברם לזה שלהם.

לאחר שבאי לו ין סיים, הוא הביט בגו האי, "אתה לא מתכוון להשתין?"

"לא עכשיו."

באי לו ין הצביע על המכנסיים של גו האי. "אז, תוריד גם אתה את המכנסיים, בוא נשווה של מי יותר גדול."

גו האי פלט חיוך רחב, תוך שהוא מלביש את מכנסיו של באי לו ין חזרה.

"בפעם הבאה … בפעם הבאה …"

באי לו ין הלך באופן לא יציב, הוא לבטח היה נתקל במשהו בכל צעד שני. גו האי באמת לא יכול היה לשאת את יותר, הוא כרע ברך כדי להרים את באי לו ין על גבו.

זרועו של באי לו ין נחה על כתפו של גו האי, והאוויר החם של נשימתו התפשט  ואפף את צווארו. גו האי הרגיש שצווארו בער מחום, בגלל שבכל צעד שעשה, לחיו של באי לו ין התערסלה בשקע צווארו.

"אתה ישנוני?", שאל גו האי.

"הא….?" באי לו ין השיב בהמהום.

הטון של גו האי מעולם לא היה עדין יותר, "אז פשוט תישן. תישן קצת ובקרוב תגיע הביתה."

"מי הולך לישון? מי הולך לישון?" באי לו ין הרים את קולו לפתע וחבט בלחיו השמאלית של גו האי, "אתה רוצה שוב לגזור את המדים שלי עם מספריים?"

מחצית מפניו של גו האי כאבו. הסבלנות שלו כלפי אנשים אחרים לעולם לא התקרבה לזאת שהוא מעניק עכשיו לבאי לו ין. אפילו הוא עצמו לא מבין למה הוא לא יכול לכעוס אל מול הבחור הטיפש הזה.

"היי, אידיוט!", באי לו ין צעק לעבר הרחוב החשוך והריק.

"אם שוב תגיד דברים כאלה, תאמין לי או לא, אני אשליך אותך לתעלה."

באי לו ין לא הוציא מילה, נשימתו נפלה על אוזנו של גו האי באופן סדיר. הוא נרדם, אולי בעזרת כל השיחות האלה הוא לבסוף הצליח להשתחרר מהעומס שהיה על ליבו. גו האי המשיך לשאת את באי לו ין, הוא הרגיש שהרוח בלילה ההוא לא הייתה באמת קרה.

"אמא…."

נוזל חם נזל לאורך צווארו של גו האי לעבר חזהו, וחלחל ללבו, מעורר רגשות שהוא הדחיק במשך זמן כה ארוך.

………….

"דוד."

לאחר שבאי האן צ'י ראה את באי לו ין, הדאגה סוף סוף ירדה מליבו. הוא מיהר להוריד את באי לו ין מגבו של גו האי, תוך שהוא חוזר וממלמל לעצמו,

"סוף סוף מצאתי אותו! אני לא אמיץ מספיק כדי לדבר על זה מול סבתא שלו, מהר תיכנס הביתה! "

"אני לא אכנס." השיב גו האי, ואז הוא הוריד לי את המדים שלבש ומסר אותם לבאי האן צ'י.

"אלה המדים של באי לו ין, מזג האוויר באמת קר, בבקשה תן לו ללבוש עוד בגדים מאוחר יותר!"

״היי…״ באי האן צ'י הביט בגו האי בהכרת תודה, "תודה רבה לך על עזרתך היום."

"זה שום דבר, היה לו הרבה על ליבו היום, אז הוא שתה קצת אלכוהול, הוא אמור להיות בסדר עד מחר בבוקר."

באי האן צ'י המשיך להנהן. כשראה את גבו המתרחק של גו האי, הוא לא יכל שלא להיאנח.

"איזה מן משפחה הצליחה לגדל ילד טוב כמוהו?"

לקריאת הפרק הקודם

לקריאת הפרק הבא

לרשימת עשרת הפרקים הבאים