התמכרות פרק 27

לקריאת הפרק הקודם

לקריאת הפרק הבא 

לרשימת עשרת הפרקים הבאים

 

פרק 27: גורל בנו של פקיד הממשלה.

 

תרגום הנובלה הסינית, "האם אתה מכור?"

מחברת: צ'אי ג'ידאן

תורגם לעברית ע"י נקו

עריכה לשונית ע"י אומי

 

יש אנשים שהם כמו סם, ברגע שאתה טועם מהם, אתה מכור לנצח.

 

 

תוצאות הבחינה החודשיות הראשונות הופצו.

 

גו האי חישב את תוצאות כל הציונים שלו, זה היה יותר גבוה ממה שהוא ציפה. פניו התבהרו כשהבין שלמרות שהוא לא בילה זמן רב בלימודים בתקופה האחרונה, הוא עדיין הצליח להגיע לתוצאות כאלה.

 

"מה הציון שלך?"

 

גו האי בעצם רצה לדעת את תוצאות הבחינה של הבחור הזה, שפעילותו היומית העיקרית הייתה שינה.

 

"אתה מדבר על הציון הכללי?"

 

גו האי הנהן, "קיבלתי 521, מה איתך?"

 

"לא חישבתי עדיין."

 

"תן לי את זה, אני אחשב בשבילך."

 

באי לו ין לא הספיק לענות עדיין, אבל גו האי כבר חטף את כל דפי המבחנים של באי לו ין. הוא תכנן להשתמש בהזדמנות כדי להתגרות בבאי לו ין. אחרי הכל, למעט הציונים שלו בספורט, גו האי באמת לא יכול היה לנצח את באי לו ין בשום היבט שהוא.

 

"מתמטיקה, 150 …"

 

גו האי הופתע מאוד. הוא בדק את השם על התעודה וזאת אכן הייתה התעודה של באי לו ין, יתר על כן זה היה הציון המירבי שניתן היה לקבל. למרות שהציון הממוצע שלו במתמטיקה היה גבוה יחסית בכיתתם, כשהוא ראה את הציון שהתלמיד הזה קיבל, הוא הרגיש נחות ביותר.

 

"ספרות סינית, 126 …"

 

גו האי שוב נדהם, הוא הביט בתוצאותיו שלו, הא הביט על הציון שלו שעמד על 96, הבדל הניקוד עמד על 30 נקודות שלמות. גו האי עיין לאורך כל דפי הבחינות של באי לו ין, הוא גילה שההבדל בחלק התחבירי בלבד עמד על 15 נקודות, לעומת ציונו של באי לו ין שהיה כמעט מקסימלי.

 

״זה לא הוגן …" גו האי ניסה להישאר רגוע, "אם היית מחליף את התחביר שלך עם  כתב היד שלי, לא היית מקבל אפילו 40 נקודות."

 

באי לו ין לא רצה להתייחס לאנשים מסוגו.

 

"מדעים כללים 237, אנגלית 131 … הציון הכולל שלך הוא 694?"

 

עם ציונים כאלה, הוא יכול לעבור את בחינת הכניסה לאוניברסיטת בייג'ינג בתוצאה הגבוהה ביותר. איך זה ייתכן? גו האי התקשה להאמין, באי לו ין תמיד ישן בזמן כל השיעורים, ובכל זאת הוא הצליח להוציא ציונים כאלה בבחינות? איפה הצדק?

 

"העתקת?"

 

"האדם שיושב מולי הוא יו צ'י, ואתה יושב מאחורי, ממי אני יכול להעתיק?"

 

ציונו הכללי של יו צ'י עמד על 400 נקודות,  שזה היה אפילו גרוע יותר.

 

תלמידה בכיתה שישבה לידם שמה לב לחוסר האמון של גו האי, והיא לא עמדה בפיתוי להוסיף כמה מילים, "הדירוג של באי לו ין הכי גבוהה בכיתה הזאת. הוא תמיד מדורג  בין חמשת הראשונים בבית הספר הזה."

 

גו האי סוף סוף הבין עכשיו, הסיבה שבגללה לואו שיאו יו הייתה מאוד סובלנית עם באי לו ין, היא בגלל שהתלמידים סביבו תמיד שיבחו אותו כתלמיד חכם במיוחד. במקור, הוא טעה וחשב שבאי  לו ין הזה תמיד ישן ומפוזר. לאחר ויכוחים מתמשכים  במשך חצי יום, המוח של הבחור הזה עדיין יכול לתפקד ולחשב. לא משנה עד כמה זה מתסכל, בסופו של דבר, אתה הוא זה שתמיד תישאר מאחור.

 

"אתה נורא!"

 

גו האי הפליק בעורפו של באי לו ין פעם אחת.

 

אני נורא? באי לו ין חשב, אם זה היה תלוי בצדק משמיים, האדם מאחוריו כבר היה מבותר למוות.

 

"למה אני נורא?"

 

"הרסת את היכולת שלי לצבור ידע."

 

באי לו ין ענה לו בלגלוג חסר רחמים, "ואתה הרסת את היכולת שלי להתמודד עם אנשים טיפשים."

 

גו האי טרם התפרץ כשקול פתאומי ורועם הסיט את תשומת הלב של כולם לעבר הדלת. תלמיד זר השתמש ברגלו כדי לבעוט בדלת האחורית ולפתוח אותה, מה שגרם לניירת להתפזר על הרצפה. הבעתו של הבחור הייתה רעה ואכזרית; שפת גופו והילתו היו דומות לדמות ממשחק מחשב " לוחם רחוב".

 

"באי לו ין, ממזר מזוין!"

 

השפה הוולגרית והבלתי צפויה גרמה לכיתה הרועשת להשתתק כהרף עין.

 

באי לו ין הסיט את מבטו בקרירות ועיניו נחתו על הפנים שהוא תיעב ביותר. לבחור קראו וו פאנג. מתחילת לימודיהם בתיכון, הוא ובאי לו ין מעולם לא היו ביחסים טובים. הסיבה לכך הייתה פשוטה מאוד, הנערה שוו פאנג אהב, הייתה מאוהבת בסתר בבאי לו ין. בנוסף לכן, מכונית החברה הסיעה אותו לבית הספר ובחזרה בכל יום. הוא היה בנו של פקיד ממשלה עשיר ורב השפעה, מנהלי בתי הספר אפילו כבדו אותו במידה רבה.  זאת הסיבה, שהוא לא יכול היה לשאת את המחשבה, שבחור עני עומד מעליו כל הזמן.

 

"באי לו ין, אני אגיד לך את זה, כדאי לך להיות טוב אליי, אחרת אני אחשוף את העבר המביש שלך. אם אני באמת אחשוף אותו, בוא נראה אם יהיה לך עדיין מספיק אומץ, כדי לבוא לבית הספר הזה! אל תחשוב שבגלל הציונים הטובים שלך, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. למרות שאתה מדורג הכי גבוהה בכל בית הספר, ביום שבו תעצבן אותי, זה יהיה היום שבו תעוף מכאן. "

 

באי לו ין קם ופנה לעבר וו פאנג, מילותיו היו קפואות וחדות, אך עם זאת רגועות.

 

"איזה סוג של עבר מביש יש לי? למה שלא תגיד את זה בקול רם, אני אקשיב לך."

 

וו פאנג צחק בקלילות יומרנית, "אתה באמת רוצה שאני אדבר? אני חושש שכאשר אסיים, אתה תבכה, תכרע ברך ותתחנן שאחוס עליך.״

 

משפט קצר וקר נשמע בתשובה, "אם יש לך אומץ, אז תגיד את זה."

 

"בסדר, תזכור שאתה נתת לי רשות לדבר. כולם, תקשיבו! אני אגיד את זה רק פעם אחת. בכיתה שלכם יש ממזר חסר אם, באי לו ין ממזר שאמו ילדה אותו, אך נטשה אותו. כולכם מבינים במה אמא שלו עוסקת? אם אני אגיד את זה, תישארו מאוד המומים. חכו רגע. זה לא נקרא ככה יותר, המונח השתנה, עכשיו קוראים לזה ״אישה צעירה שעשתה צעד שגוי בחיים״ . .. חה חה חה … "

 

הכיתה התמלאה בקריאות בוז מהססים, כמה מחברי הכיתה הביעו את הזעזוע שלהם, בעוד שאחרים הראו את סלידתם, אבל רובם לא האמינו שלבאי לו ין יש אמא מהסוג הזה. הם חשבו שוו פאנג מקנא, ובגלל זה סילף את העובדה הזאת בכוונה, כדי להשפיל את באי לו ין.

 

מההתחלה ועד הסוף, באי לו ין לא הוציא אפילו מילה אחת, פניו היו חסרות הבעה, רק כלי הדם בזרועותיו העליונות בלטו, כשהם פועמים בחוזקה.

 

"תסתכלו על באי לו ין. אפשר לראות שהוא הבן הלא חוקי של אמא שלו מיד. בכל מקרה, בן אדם חסר אמא יראה מודאג בדיוק כמוהו עכשיו.״

 

באי לו ין כבר ניגש לעבר וו פאנג והרים את זרועותיו.

 

ובדיוק באותה שניה, זרם של דם ניתז על פניו של באי לו ין.

 

וו פאנג עדיין לא הבין מה קרה הרגע, באי לו ין נדהם גם הוא, בעת שגו האי הרים את אגרופו בפעם השנייה והיכה שוב.

צד אחד של פניו של וו פאנג היה מרוסק, שובלים של דם זרמו מנחיריו אל הרווח שבין שיניו, בעת שוו פאנג זעק מכאבים.

 

"לך תזדיין! אתה מעז להרביץ לי?"

 

וו פאנג התנפל על גו האי אבל גו האי השתמש ברגלו כדי לבעוט בפיקת הברך של וו פאנג ללא רחמים. קול רם של שבירת עצמות נשמע ,מה שגרם לבהלה רצינית. וו פאנג זעק זעקה מקפיאת דם ואז נפל על הרצפה. לאחר מכן, גו האי תפס את צווארון מדיו וגרר אותו מהכניסה האחורית של הכיתה לכיוון דלת הכניסה.

 

באנג!

 

כולם במסדרונות יכלו לשמוע את צליל המכה.

 

בהתחלה, היו אנשים שרצו לקראתם, כמנסים להפריד בין השניים. עם זאת, לאחר שראו את המראה המזעזע שעל רצפת המסדרון, כולם נבהלו והפכו נייטרליים. כל פניו של וו פאנג היו מוכות, הוא הוכה על ידי גו האי עד שפניו נראו כעיסת נייר. סנטרו היה עקום ושני אגרופיו של גו האי גרמו לארבע משיניו ליפול, ורק לאחר שהוא ירק אותן, הוא בקושי הצליח לנשום.

 

"תתנצל!"

 

גו האי הצביע על באי לו ין.

 

וו פאנג בכה, "לעזאזל, למה אני צריך להתנצל בפניו? אם  תרביץ לי עוד פעם אחת, מחר תהיה מאחורי הסורגים. אם אתה לא מאמין לי, תנסה אותי. "

 

מילותיו של וו פאנג היו הגיוניות. אם גו האי באמת היה תלמיד בית ספר, ללא קשר למעמדו, כניסתו לכלא הייתה בלתי נמנעת, במיוחד אחרי שהוא השפיל את בנו של פקיד ממשלה לרמה כזאת.

 

אגרופו של גו האי היה מכוסה בדם, הוא הניח את ידו השמאלית על ראשו של וו פאנג, בעוד ידו הימנית המשיכה לחבוט בוו פאנג בחוזקה.

 

צלילי ניפוץ נשמעו.

 

מחצית פניו של וו פאנג עוותו מהמכות .

 

כמה בנות שעברו באזור התחילו לצרוח מהפחד .זה גם הפחיד את המורים שעברו במקרה במקום. במקום לעצור את הסצנה באופן מידי, הם קראו בחופזה למאבטח.

 

"תתנצל!"

 

דמעות הציפו את עיניו של וו פאנג. הוא נאנק מכאבים תוך כדי בכי, כאילו עמד למות.

 

אחד התלמידים מהכיתה שראה את המתרחש, לא יכול היה לסבול את זה יותר. הוא ניגש לגו האי והזהיר אותו עם כוונות טובות, "גו האי, אל תרביץ לו יותר! אתה תסתבך בצרות!"

 

גו האי לא הקשיב לו בכלל, ובמקום זה בעט בירך של וו פאנג.

 

"תתנצל!"

 

הגוף של וו פאנג נרתע בכאב, בעוד הוא מתעוות על הרצפה כמו חסילון קטן.

 

באי לו ין עמד בשקט בפינה, הוא היה המום ביותר, עד שנותר ללא מילים. הוא לא הבין, מדוע גו האי השתולל עד כדי כך רק כדי להגן עליו מפני העוול שנעשה לו.

 

יו צ'י דחף את באי לו ין, "תנסה לשכנע אותו. אם הוא ימשיך עם זה, תקרה פה תאונה."

 

באי לו ין הלך לעבר הגבר הזועם, הוא עדיין לא הספיק לפצות את פיו אבל גו האי כבר הרים שלוש אצבעות.

 

"אני הולך לספור עד שלוש, אם עדיין תסרב להתנצל, אשליך אותך ישירות דרך החלון. אם אתה לא מאמין לי, פשוט תנסה."

 

"אחת, שתיים…"

 

וו פאנג תפס לפתע בחוזקה ברגלו של גו האי. כל פניו היו מעוכות ברמה שאנשים כבר לא יכלו לדמיין איך נראו פניו האמתיות.

 

"אני … אני מצטער …"

 

ברגע שוו פאנג דיבר, דם פרץ מפיו. כשהסובבים ראו אותו, הם כל כך נבהלו, עד שלקחו צעד אחורה.

 

גו האי תפס בגסות ופתאומיות  את וו פאנג, מכריח אותו לכרוע על הרצפה כשהוא דוחף את ראשו כלפי מטה מול רגליו של באי לו ין.

 

"תגיד שאתה נכדו, ושאתה ממזר." (ככל הנראה גו האי רצה להשפיל אותו עד כדי כך, שהוא רצה לגרום לו להגיד שאמו זונה ושאין אפשרות לדעת מי אביו ומי הסבא שלו שאפילו באי לו ין הצעיר שכב עם אמו ואף עם סבתו).

 

וו פאנג היסס.

 

באי לו ין הבין שהמקרה הזה לא יוביל לשום דבר טוב. הוא רצה להתערב ולעצור את גו האי מלהמשיך, אך למרבה הצער, הוא איחר את המועד. גו האי הנחית אגרוף והחניכיים של וו פאנג התנפחו.

 

"מספיק!" באי לו ין משך את גו האי בתקיפות, "מהר, קחו אותו לבית החולים."

 

"תעצור במקומך!"

 

גו האי שאג לעבר באי לו ין.

 

מאז שבאי לו ין הכיר את גו האי, הוא מעולם לא ראה אותו מתנהג  ככה. לא היו לו מספיק מילים כדי לתאר עד כמה אכזרי ומפחיד הוא נראה.

 

"תתנצל!"

 

קולו הזועם של גו האי הדהד ברחבי המסדרון כולו, אפילו אור השמש שבחוץ לא העז להאיר בפינה הזאת, שהייתה חשוכה וקרה כקרח.

 

פניו של וו פאנג עדיין היו דבוקות לרגליו של באי לו ין.

 

"אני … … הנכד שלך …" הוא יבב, "… אני ממ.. ממזר … "

גו האי השליך וו פאנג הצידה וקם, כל חזית המדים שלו היו מוכתמים בדם.

 

באי לו ין עמד בשקט בין שני הגברים האלה כשלבו מרוקן וחלול.

 

הסירנה של שירות האמבולנס הדהדה.  קהל התלמידים שבהה בסצנה התפזר, כשהם חשים חולשה בברכיהם. כמעט כולם חזרו לכיתתם. אנשי הצוות הרפואי רצו בחיפזון אל דלת הכיתה. על סף הלם, הם תמכו והרימו את וו פאנג לאלונקה.

 

עשר דקות מאוחר יותר, הכל חזר למצב הנורמלי והשקט שלו. הדם נוקה ביסודיות על ידי העובדים, שקרצפו את הכתם בזהירות. ולמרות זאת, הריח המתכתי של הדם עדיין חלחל דרך החלונות ונסחף לתוך הכיתה, מה שגרם ללב של כולם לרטוט.

 

"גו האי, תצא רגע."

 

באי לו ין הפנה את ראשו כדי הביט בכיוון מושבו של גו האי במשך זמן ארוך. מקומו כבר היה ריק. תלמידים רבים דיברו על זה שהם חוששים, שאולי גו האי לא יחזור הפעם.

לקריאת הפרק הקודם

לקריאת הפרק הבא

לרשימת עשרת הפרקים הבאים