לקרייאת הפרק הקודם
לקריאת הפרק הבא
לרשימת עשרת הפרקים
פרק 110: רק בגלל שזה הוא.
תרגום הנובלה הסינית, "האם אתה מכור?"
מחברת: צ'אי ג'ידאן
תורגם לעברית ע"י אומי
עריכה לשונית ע"י נקו
יש אנשים שהם כמו סם, ברגע שאתה טועם מהם, אתה מכור לנצח
לאחר שהמורה לכימיה סיימה לדבר, היא משכה את גו האי בידה, אבל הוא דחף אותה לאחור.
"אתה … אתה … אתה …" עיניה הקטנות היו עגולות לחלוטין והביטו בגו האי, ניתן היה לראות את להבות הכעס מבעדן, "אתה רוצה למרוד נגדי? אני המורה שלך!"
"את יכולה להיות כל דבר שאת רוצה, אבל את לא יכולה להכות אותו!"
המורה לכימיה נראתה פתאום כמו אריה משתולל, התפרצה על גו האי באלימות, היא הרימה את המקל וניסתה להכות אותו. גו האי הרים את זרועו ותפס בקלות את המקל בידו. המורה לכימיה רצתה למשוך את המקל חזרה, אבל הוא לא זז בכלל, היא הייתה בדיוק כמו סביבון, מסתובבת סביבו על הקרקע.
גו האי השתמש רק בקצת מהכוח שלו, כדי לקחת ממנה את המקל והניח אותו מתחת לבית השחי, ניתן היה לראות עמוק במבטו רמז לעליונות.
"אני אתן לך שתי אפשרויות, או שאת תכי אותי, או שאת לא תכי אף אחד."
המורה עמדה בעוז על נעלי העקב שלה, קולה הצרחני פילח את אוזנו.
"למי אתה אומר לבחור? תסתכל טוב, אני המורה שלך! איזו סמכות יש לך כדי להציב לי דרישות? אני רוצה להכות אותו היום, אני הולכת להכות אותו כמו שאני רוצה, זאת זכותי כמורה! "
"אז, את לא מתכוונת לבחור? בסדר."
אישוניו האפלים של גו האי הפכו בפתאומיות כבדים, הוא הניף את המקל שחלף במהירות בדיוק כמו הוריקן לנגד עיניה של המורה, אל השולחן שלידם. טראח! המקל נשבר לשני חלקים, שבריו היו מפוזרים על הרצפה, סימן ארוך הופיע על השולחן, מזגזג בפראות, מזדחל על פני השולחן.
המורה לכימיה הייתה המומה.
גו האי הניח את ידו על כתפו של באי לו ין והוביל אותו החוצה בהליכה בטוחה.
"תחזרו הנה!" המורה לכימיה רצה אחריהם על עקביה הגבוהים והשיגה אותם בחוץ, מתעלמת מהופעתה לחלוטין, היא צעקה בקול רם במסדרון, "שניכם בדיוק כמו תמצית של רוע! אז מה אם הציונים שלכם טובים? למרות הציונים הטובים שלכם, בעתיד אתם לא תהיו שונים מחלאות החברה."
לאחר שיצאו מתוך בניין בית הספר, פניו של גו האי היו עדיין קודרים.
"אישה מגעילה, ידעתי כבר מזמן שהיא סתם קוץ בתחת! והיא אפילו מדברת איתי על החוקים החברתיים, אני החוק המזוין, אז מה?"
"אתה …" באי לו ין לא יודע מה לומר.
גו האי השתמש באצבעו כדי לדחוף את האף של באי לו ין והזהיר אותו: "אל תגיד שלא הייתי צריך ללכת כל כך רחוק! אל תגיד שאין שום דבר רע בלקבל קצת מכות! אני לא רוצה לשמוע אותך אומר את השטויות הטיפשיות האלה! אני אומר לך, זה רציני, חמור במיוחד, אין שום דבר יותר רציני מזה!"
כשהוא ראה את הבעתו דמויית הנמר, עזה וקשוחה של גו האי, באי לו ין צחק פתאום.
"למעשה רציתי להגיד, שזה היה באמת משביע רצון."
גו האי בהה, הוא הפנה את ראשו לעבר באי לו ין. הוא כמעט שכח שהרעיון לגנוב את הטלפונים שלהם חזרה, היה של הבחור הזה מלכתחילה! גו האי חייך וצבט את לחייו של באי לו ין, "פרחח"."
אז, לשני פרחחים כבר לא היה חשק לחזור לכיתה, הם מיד קפצו מעל החומה ויצאו מבית הספר. הם טיילו ברחוב האוכל וניסו כל מאכל שראו. ברחובות, כל אחד מהם אחז במקל של פירות מסוכרים, הם אכלו תוך שהם ממשיכים ללעוג למורה לכימיה ונזכרים במראה של "עצירות" שהיה לה, בזמן שהיא התעצבנה עליהם, מדמיינים את התנועות הנועזות שלה במיטה ……
כשהם דיברו על החלק המעניין, הם התעלמו מהמבטים של כולם, פוסעים על רגליהם ברחוב כמשולחי רסן.
שמי הלילה אפפו בהדרגה את בייג'ינג כולה. חנות הפרחים הבהירה בפינת הרחוב, ניגנה מוסיקת פסנתר אינסטרומנטלית, Salut d'Amour. "הצדעה לאהבה", שני זוגות רגליים צעדו בד בבד עם המנגינה. הצללים הגבוהים ורזים שלהם התארכו בהדרגה עוד יותר תחת פנסי הרחוב. בפינה חשוכה אחת, גו האי משך באופן פתאומי את באי לו ין ונישק אותו בזמן שאף אחד לא היה בסביבה.
לאחר מכן, הוא משך את ראשו לאחור, ליקק את פינת שפתו של באי לו ין ואמר חלושות, "כל כך מתוק."
כמובן. שאריות הסוכר נותרו בצידי הפה שלך. איך זה יכול להיות לא מתוק?
בעבר, במשך יותר מעשר שנות חייו של גו האי, לא היה רגע כמו זה שבו הוא הרגיש פינוק כזה גדול. שיחת חולין וקשר עין פשוטים יכולים לתת לו תחושה בלתי ניתנת לתיאור של נינוחות. רק אם זאת פשוט הליכה שקטה ברחוב, רק בגלל שהאיש הזה היה הוא, הדרך החשוכה והקודרת הזו, יכולה להפוך במיידי למבריקה ומרתקת.
אולי, סיבוב ראשון של אהבה בחייו רק החל.
הלבנים האפורים ורעפי הגגות האדומים התרחקו בהדרגה, הם הוחלפו בקירות מבטון מזוין של גורדי השחקים ואחוזות גדולות. הרחוב הפך להיות מרווח וקצב של הולכי הרגל הפך לנחפז. שניהם עדיין התהלכו בנחת, מסתכלים בעצלתיים על זרימת התנועה ועל הולכי הרגל.
שתי נשים יפות חלפו על פניהם.
באי לו ין שרק לעברן וגו האי צעק "כמה יופי!" בצורה מגונה .
שתי הנשים הביטו זו בזו ואז משכו זו בידה של זו, כדי להאיץ את צעדיהן ולהתרחק מבאי לו ין וגו האי בפרצוף מסמיק.
זמן לא רב לאחר מכן, אישה אחרת עברה על פניהם.
גו האי טפח בהתרגשות על כתפו של באי לו ין.
"מה אתה חושב עליה?"
באי לו ין הביט בה, הוא כמעט התנגש בעמוד החשמל שלפניו. לאישה הזאת היה גוף מוצק ומבט נוקב. היא הלכה כמו בולדוזר, תנועותיה היו מאוד גדולות.
"למה אתה תמיד אוהב את הטיפוס הזה?" באי לו ין לא יכול היה להבין בכלל.
גו האי אמר, "בחורות עדינות וצנועות הן לא זיון מספיק טוב!"
באי לו ין העיף מבט צדדי בגו האי ולא אמר מילה.
ואז גו האי קירב את פיו לאוזנו של באי לו ין, לוחש לו "לא משנה את מי אזיין, זה לא יהיה טוב כמו לזיין אותך."
באי לו ין התעצבן לפתע. הוא תפס את גו האי בצווארון חולצתו, דחף אותו כנגד שלט חוצות ובעט בו בעוז. הידיים של גו האי תפסו את קצוות השלט, הוא לא יכל להפסיק לצחוק.
הם השתובבו יחד, עד שלבסוף הגיעו לדירה של גו האי.
"אחרי הליכה כזאת ארוכה, עיכלתי את כל האוכל שרק אכלתי." גו האי עצר.
עמוק בפנים, באי לו ין הרגיש כמוהו.
לכן, שניהם הלכו יחד לעבר חנות המכולת שליד הדירה.
גו האי שאל: "יש משהו שאתה רוצה לאכול?"
באי לו ין חשב על זה, "תקנה לי שתי חפיסות חטיפי 'גואובה'" [1].
"באיזה טעם אתה רוצה?"
"עוף."
גו האי נכנס פנימה, לא התחשק לו ללכת לבד למדפים למצוא אותם, אז הוא מיד ביקש מהסדרנית שלידו, "תני לי שתי חפיסות חטיף זין בטעם עוף מטוגן." [2]
היא לא יכלה להבין את זה, אחרי שלוש שניות פניה הסמיקו.
גו האי חשב שהיא לא שמעה את זה בבירור, אז הוא חזר בקול רם.
"אני רוצה שתי חפיסות חטיף זין בטעם עוף מטוגן."
באי לו ין החזיק בבטנו בידו ורץ אל מחוץ לחנות.
בעלת החנות צחקה עד שפיה התעוות, "בחור צעיר, באמת שאין לנו את זה."
אז גו האי הבין לפתע את טעותו, הוא עטה הבעה נועזת והכריח את עצמו ללכת אל המדפים. הוא לקח שתי חפיסות חטיף "גואובה" ועוד כמה חטיפים אקראיים, שילם בעבורם ויצא בחופזה.
באי לו ין צחק כל כך הרבה עד שנפל על הקרקע.
גו האי צפה בו בכעס, הוא לא ידע איפה להסתיר את פניו.
"מה כל כך מצחיק?"
"גו האי, אני אומר לך, זאת בהחלט קארמה. אתה אף פעם לא מתנהג ברצינות מהבוקר ועד הלילה, אז הפעם הייתה לך פליטת פה, הא? חחח… "
גו האי יכל להפוך לגמרי חסר בושה, "אולי אני פשוט רוצה לאכול זין, זה לא בסדר? אז, אני אוכל את שלך הלילה. "
שניהם עדיין התלוצצו במעלית. זה היה אחד ההרגלים הרעים של באי לו ין. כאשר הוא לא חייך, הוא לא חייך בכלל. אבל ברגע שהוא צחק, הוא לא יהיה מסוגל לעצור. לאחר שהמעלית נפתחה, באי לו ין הרגיש שרגליו חלשות מרוב צחוק.
גו האי בקושי הספיק להוציא את המפתח שלו, כשהוא גילה שהדלת כבר הייתה פתוחה.
"שכחת לנעול את הדלת?" שאל באי לו ין.
גופו של גו האי התקשח, הוא מיד פתח את הדלת וגילה שהאורות בתוך הדירה דלקו. גם באי לו ין ראה שמשהו לא בסדר, החיוך שלו נעלם בהדרגה, הוא נכנס פנימה אחרי גו האי.
רמז הניחוח המתוק נישא בתוך החדר. הנעליים שלהם, שהיו מבולגנות בבוקר, היו מסודרות בתוך ארונית הנעליים, הסלון סודר בקפידה על ידי מישהו, הכל היה מאוד נקי ומסודר, זר פרחים טריים הונח שולחן התה.
דמות יצאה מחדר השינה.
"אתם בבית."
ג'יאנג יואן חייכה כשהיא מביטה ב באי לו ין ובגו האי.
החמימות שהייתה על הפנים שלהם ירדה באופן מיידי, פיותיהם נפערו כמעט בעת ובעונה אחת.
"למה את כאן?"
ג'יאנג יואן עצרה וענתה ברכות: "אבא שלך מודאג ששניכם גרים פה לבד, אז באתי במיוחד לבקר."
"איך זה שיש לך מפתח?" גו האי שאל שוב.
"אה, אבא שלך נתן לי אותו, הוא שכפל שני סטים של מפתחות עבור הדירה הזאת, אחד בשבילך ואחד בשבילו. הוא עשה את זה בשביל הנוחות, במקרה שאם יום אחד תצטרך משהו, הוא יוכל לבקר אותך בכל עת. "
גו האי שמר על הבעה שלווה, "גם אם את רוצה לבוא לכאן, לא כדאי שתספרי לנו קודם?"
ג'יאנג יואן חייכה בהתנצלות, "אין לי את מספר הטלפון שלכם, אז אני לא יודעת איך ליצור איתכם קשר. אבל אתה לא צריך לדאוג, אני רק מסדרת את החדרים קצת, לא נגעתי בדברים שלך. "
גו האי הפסיק לדבר, הוא הלך ישירות לחדר השינה כדי להחליף את בגדיו. בלי לבזבז זמן, ג'יאנג יואן משכה בחוזקה בידו של באי לו ין עד שישב לידה על הספה.
"ין זי, אמא שמעה שאבא שלך התחתן עם האישה ההיא."
באי לו ין קפא, "אז מה?"
ג'יאנג יואן הביטה בו במבט מתייסר "איך אתה יכול להגיד דבר כזה? לאישה הזאת יש בן, האם היא תוכל לקבל אותך בלב שלם? גם אבא שלך, הוא רק התחתן וכבר מגרש אותך מהבית…"
"באתי לכאן מרצוני." באי לו ין קטע את דבריה של ג'יאנג יואן, "את יכולה להפסיק להשמיץ את אבי בכל פעם שאת רואה אותי? האם את חושבת שעל ידי זלזול בו, את תגרמי לעצמך להרגיש עליונות?"
"ין זי, אתה לא הבנת את אמא. אני דואגת לך כל כך, אתה רק בן 17, אתה עדיין ילד, איך יכולת לגדול ככה? אמא עברה הרבה קשיים, היה לי קשה לגדל אותך ולטפל בך היטב. אבל אמא יכולה לעשות את זה עכשיו, אתה יכול לחזור איתי? אני אנצל את ההזדמנות הזאת כדי לטפל בך מכל הלב, אני אפצה אותך. "
ג'יאנג יואן אמרה המילים הנוגעות ללב הללו ובכל זאת באי לו ין השיב לה רק בשתי מילים.
"מאוחר מידי "
****
הערה:
[1] זהו סוג של חטיפים סיניים. כמו צ'יפס.
[2] גו האי אמר "给 我 来 两袋 锅 肉 味儿 的 鸡巴" כלומר " חטיף זין בטעם עוף מטוגן". בשפה הסינית יש טונים גו האי פלט טון לא נכון בטעות בלי לשים לב. לכן מה שהוא אמר נשמע כך כשהוא למעשה חשב שהוא אמר חטיף.
nekoumifanstories 